ימים של מלחמה: לשנות קונספציה - גם במדיניות הכלכלית

מתקפת הפתע בעוטף עזה היא פגיעה אנושה בביטחון הלאומי, בכוח ההרתעה של ישראל ובחוסן הלאומי. בימים קשים אלה חיילינו שבחזית נלחמים להחזרת החוסן הביטחוני של ישראל. תפקידנו בעורף הוא להילחם להחזרת החוסן הכלכלי של המדינה.

התגובה הטבעית והמיידית לאסון בשבת לפני שבועיים היתה עצירה של הפעילות הכלכלית במשק, למעט פעילות חיונית למשק החירום. רוח ההתנדבות וההתגייסות של החברה האזרחית למען תושבי עוטף עזה והחיילים היא עדות לחוסן האזרחי, ומפצה על כישלון המדינה בהתמודדות בזמן אמת עם האתגרים.

אולם לעצירת הפעילות הכלכלית במשק מחיר כלכלי כבד, מעבר למחיר הישיר של המלחמה עצמה. גיוס המילואים חסר התקדים, של 300 אלף אנשי מילואים, משמעותו שבאחד מכל עשרה משקי בית בישראל גויס אחד מהמפרנסים. בד בבד, כושר העבודה של בני המשפחות שנותרו בעורף נפגע עקב שגרת החירום, סגירת מוסדות הלימודים, בני משפחה מגויסים ותמיכה במשפחות הנרצחים, ההרוגים, החטופים והפצועים.

כלכלת ישראל היא מרכיב קריטי בחוסן הלאומי שלנו.  לכן, במקביל ללחימה, האתגר של הממשלה, הסקטור העסקי והציבור בעורף הינו להתניע מחדש את הכלכלה ולמנוע מצב שבו המשבר הביטחוני מתגלגל גם למשבר כלכלי קשה. כדי לשקם את החוסן הכלכלי הלאומי נדרשת התגייסות חירום של הממשלה, בנק ישראל והציבור.

הממשלה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים. הגדלת הוצאות הביטחון, שיקום היישובים והתושבים של עוטף עזה ופיצוי הנפגעים חייבים לבוא בד בבד עם מדיניות כלכלית לחזרת המשק לתוואי של צמיחה. בשעת חירום יעדי הגירעון והאינפלציה הופכים משניים ליעד הצמיחה הכלכלית.

היעד הכלכלי המרכזי חייב להיות הקצאת תקציבים ממשלתיים, לרבות התקציבים הקואליציוניים, לתקציב מעודד צמיחה וחלוקה שוויונית יותר של הנטל על הציבור.

לעודד השקעות וצמיחה

השוויון בנטל הוא מרכיב קריטי בחוסן הכלכלי של ישראל. בישראל יש כיום כחצי מיליון משפחות שיקיריהן נושאים בנטל הביטחוני בצבא הסדיר, בצבא המילואים ובכוחות הביטחון, ונושאות גם בנטל כלכלי כבד. החובה של הממשלה בעת הזו היא לגבש תקציב חירום הכולל חלוקה שוויונית יותר של הנטל על כלל הציבור, לפחות מהצד הכלכלי.

למלחמה מחיר כלכלי כבד, אך חייבים לצאת ממנה עם כלכלה בעלת יסודות איתנים.

האינסטינקט בשעת חירום הוא לעצור השקעות ולהתכנס בתוך עצמנו, אך המחויבות הכלכלית לשיקום החוסן הכלכלי הלאומי הפוכה, ומחייבת תמיכה ממשלתית בהגדלה ובהאצה של ההשקעות בתשתיות, בנייה מחדש של יישובים בעוטף עזה, האצת השקעות בתעשייה הישראלית וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים.

תוכנית משרד האוצר אינה עונה על אתגרי המשק, ולא מייצרת את המנועים הכלכליים הנדרשים כדי להחזיר את המשק לתוואי של צמיחה.

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, למרות שצריך היה לפעול מיידית להפחתתה, כדי לעודד השקעות ולהחזיר את המשק לתוואי של צמיחה. ריבית בנק ישראל הגבוהה נועדה לצנן את הכלכלה ואינה מתאימה לתנאים הכלכליים בעקבות המלחמה. אין כיום בישראל בעיה של אינפלציה מצד הביקושים.

הציבור צריך להתגייס גם הוא, לחזור ככל הניתן לשגרת חירום ולסייע בהתנעה מחדש של הכלכלה. למרות הכאב והאובדן, חזרה לשגרת חירום של לימודים, עבודה וצריכה היא חיונית כדי לשקם את הכלכלה ולהחזיר למדינה את החוסן הכלכלי שלה.

הכותב הוא הכלכלן הראשי, BDO