למרות המלחמה, בנק ישראל צפוי להודיע היום כי הריבית במשק תישאר באוקטובר ללא שינוי, ברמה של 4.75%. לפי הסקר של "בלומברג", שמונה אנליסטים צופים כי הריבית תישאר ברמתה הנוכחית, ורק שניים העריכו כי הריבית תרד בשיעור של 0.25%.
נזכיר כי עד לפני שבוע ההערכה הרווחת בשוק הריבית היתה כי בנק ישראל דווקא יוריד את הריבית, ולא מעט כלכלנים אף דיברו על הורדה חדה של 0.5% ושל 0.75%. זאת כדי להקל על העסקים ועל משקי הבית בתקופת המלחמה, וכדי לבלום לפחות במעט את האטת המשק.
הערכה זו, שנתמכה גם על ידי פרסום מדד ספטמבר נמוך מהצפוי, השתנתה לחלוטין לפני כמה ימים, לאחר שהמשנה לנגד בנק ישראל, אנדרו אביר, אותת לחזאים הפיננסיים כי הציפיות להורדת ריבית חדה ומהירה הן מוגזמות.
הרציונל המרכזי שעומד מאחורי ההחלטה הצפויה של בנק ישראל הוא למנוע היחלשות נוספת של השקל.
מאז פרוץ המלחמה הדולר חצה את רף 4 השקלים וממשיך לטפס למרות התערבויות במסחר במט"ח של בנק ישראל. אחד השיקולים של בנק ישראל הוא למנוע פיחות חד ומהיר שעלול להתרחש אם הריבית תרד בחדות. אם השקל ייחלש בחדות, הדבר לא רק יעלה את רמת האינפלציה אלא גם יפגע תדמיתית בכלכלה הישראלית כפי שזאת נתפסת בעולם.
נציין בהקשר הזה כי עד לפני כשנה המטבע הישראלי נמנה עם המטבעות החזקים בעולם, וכל ההתערבויות של בנק ישראל במסחר במט"ח היו בכיוון ההפוך מהיום - במטרה להחליש את השקל.
בדויטשה בנק מעריכים כי הריבית של בנק ישראל תישאר ללא שינוי. "הרציונל שלנו לכך שהריבית תישאר על כנה מוצדק על ידי המשך אי־הוודאות באשר למשך הזמן, לעוצמתו ולהשלכותיו האפשריות של הקונפליקט הגיאופוליטי".
ד"ר מרים שוורץ-זיו, מרצה בכירה במימון באוניברסיטה העברית ויו"ר פורום המומחים של חברת אלדר משכנתאות אומרת: "בנק ישראל אמון על קידום מספר מטרות כלכליות מרכזיות. מצד אחד, הוא אחראי לדאוג לכך ששער החליפין של השקל מול הדולר יהיה יציב וייתן ודאות כלכלית ליבואנים וליצואנים, וכך יתרום להשגת יציבות במחירים בישראל ובאינפלציה. השגת יציבות בשער החליפין הינה משימה שהולכת ונהיית מאתגרת יותר כאשר השקל כבר נחלש בכ- 30% בתוך תקופה של כ- 20 חודשים בלבד. הותרת הריבית ברמה גבוהה תסייע לחזק את השקל משום שככל שהריבית על השקעות שקליות גבוהה יותר, כך גדל הביקוש לשקלים ופחות כדאי להמיר שקלים לדולרים ולהשקיע במסלולים דולריים; ולא כל שכן, במצב כיום בו הריבית הדולרית גבוהה מהריבית השקלית".
לדבריה, "מאידך, בנק ישראל אחראי גם על הבטחת היציבות הפיננסית של הכלכלה הישראלית. בכדי להשיג מטרה זו בתקופה בה אנו נמצאים במלחמה שתפגע בכלכלה, טבעי שבנק ישראל יוריד את הריבית הגבוהה בכדי להניע את הכלכלה ולהקל על העסקים שמשלמים היום ריביות גבוהות מאוד שמקשות על השגת רווחיות. למעשה, בנק ישראל נדרש להחליט האם הוא הוא מתעדף את ייצוב שער השקל מול הדולר לאחר פיחות מתמשך בשקל ולכן מותיר את הריבית על כנה, או נותן חיזוק מידי ליציבות המערכת הפיננסית על ידי הורדת הריבית. מהאמירות האחרונות של בכירי בנק ישראל נראה כי בנקודת הזמן הזו בנק ישראל בחר באפשרות הראשונה: השארת הריבית על כנה בכדי לחזקת את השקל".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לקראת החלטת בנק ישראל בעניין גובה הריבית: "בנק ישראל צריך להודיע על הורדת גובה הריבית. נוכח ההתפתחות הדרמטית במשק, בעקבות מלחמת השביעי באוקטובר, השיקולים הקשורים בגובה הריבית במשק, משתנים בתכלית.
ככל הידוע, העלאת הריבית נועדה להיאבק באינפלציה דרך יקור האשראי וצמצום הביקושים. מטרה זו מושגת כיום מחמת הירידה בצריכה והירידה בביקושים כמעט בכל המשק. בהחלט ייתכן שיהיו מוצרים ושירותים שמחירם יעלה מחמת מחסור והם ישפיעו על גובה האינפלציה. אין ספק שגם לשער החליפין, המביא לייקור הדולר, יש השפעה על האינפלציה אבל המאבק בשני אלה הוא לא דרך העלאת הריבית.
להיפך, כיום יש להפחית את שיעור הריבית, להקל על עסקים אשר חובותיהם עולים, בעוד שמחזור המכירות יורד. הפחתת הריבית גם תקל על הוצאות המדינה עקב מצב המלחמה. מכשיר העלאת הריבית לצורך בלימת האינפלציה מוצא לחלוטין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו