"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זעקת בעלי אולמות האירועים: "אף אחד לא רוצה לשמוח עכשיו, חוששים מפיטורים המוניים"
עוד מנזקי המלחמה: תחום אולמות האירועים נמצא בהשבתה מוחלטת כבר קרוב לשבועיים - ואין שום פתרון באופק • בעלי האולמות יוצאים בקריאה נואשת: "לא רואים בכלל שתהיה אווירה של אירועים בעתיד - המדינה חייבת לפצות אותנו"
אולם אירועים סגור // צילום: דודו גרינשפן // אולם אירועים סגור // צילום: דודו גרינשפן. צילום: דודו גרינשפן

זעקת בעלי אולמות האירועים: "אף אחד לא רוצה לשמוח עכשיו, חוששים מפיטורים המוניים"

עוד מנזקי המלחמה: תחום אולמות האירועים נמצא בהשבתה מוחלטת כבר קרוב לשבועיים - ואין שום פתרון באופק • בעלי האולמות יוצאים בקריאה נואשת: "לא רואים בכלל שתהיה אווירה של אירועים בעתיד - המדינה חייבת לפצות אותנו"

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחד הענפים שהכי נפגעו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוא באופן טבעי תחום אולמות האירועים. בעלי האולמות מלינים על חוסר עזרה מהמדינה, בעוד שמדובר בענף עתיר הוצאות, ודורשים לקבל פיצויים כדי שעסקים לא יקרסו בעתיד הקרוב.

נועם לוי, יו"ר התאחדות האולמות וגני הארועים, אמר ל"ישראל היום": "בשבוע שעבר תרמנו למעלה מ־100 אלף מנות מכל אולמות האירועים. כולנו כואבים את מה שקורה. לענף שלנו יש בעיה כי אנחנו עסקים עתירי הוצאות. חודש אוקטובר הוא חודש מהטובים בשנה וציפינו לו מאוד אחרי יולי-אוגוסט שאין בהם כמעט אירועים ולאחר מכן בספטמבר היו חגים.

"בפועל התבדינו ובמקום לעבוד נכנסנו לטרגדיה הזו כמו כל עם ישראל ונוצר מצב שאנשים קורסים. אנחנו משלמים ארנונה, משכורות ולא ייכנסו בחודשים הקרובים אירועים. לא רואים באופק בכלל אווירה של אירועים, ואנחנו חוששים שייקח לעם ישראל הרבה זמן לחזור למתכונת כמו בעבר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שנצטרך לפטר אלפי עובדים. בקורונה היה חל"ת מהמדינה. כעת בעל הנכס רוצה את דמי השכירות, הרשות המקומית רוצה את דמי הארנונה ואנחנו במצוקה. מדובר בהוצאות של מאות אלפי שקלים לכל אולם".

כוחות הביטחון בשדרות במהלך מלחמת חרבות ברזל, צילום: אי.פי.איי

לא יוכלו להתקיים

לשאלה מה יקרה אם לא יקבלו פיצויים מהמדינה ענה לוי: "זה תלוי כמה זמן זה יימשך ובאורך החיים של כל אולם. בניגוד לקורונה, אז נסגרו 10% מהאולמות, אנחנו נראה 30% מהעסקים שנסגרים. נראה ירידה גדולה ואולמות שלא יוכלו להתקיים. העובדים כעת בבית ומקבלים משכורת. בחודש הבא לרוב האולמות לא תהיה אפשרות לשלם משכורות ולכן חל"ת לעובדים הוא מאוד חשוב כרגע.

"כאמור, בניגוד לעסקים אחרים אנחנו בבעיה כי אנחנו עתירי הוצאות. אנחנו עדין מדממים מהקורונה כי כולם לקחו הלוואות מאז".

ניר שפר, חבר בהתאחדות האולמות וגני האירועים, מדגיש גם הוא את המצב הקשה: "הענף מושבת בכל הארץ, זה ברור. ענף השמחות נמצא בתקופה הכי עצובה שלו. גם באזורים שלכאורה אפשר לערוך אירוע אף אחד לא יכול לעשות זאת בגלל ההלוויות הרבות, החטופים, צווי 8, ועוד.

"חשוב להגיד שההתאחדות הוציאה אלפי מנות לחיילים ונרתמנו.

"במקביל, אנחנו מעריכים את ההשפעה של המלחמה על הענף. הדבר הראשון שצריך לתת לענף באופן מיידי זה חל"ת, היות שמדובר בענף עתיר עובדים והוא תפס אותנו ברגע לא טוב. לא עבדנו בחגים, ואחרי החגים מתחילה תמיד עבודה אינטנסיבית. בהתאם לזה שהיתה אמורה להיות עבודה אינטנסיבית כל האולמות נערכו עם עובדים ומלאים ובנו על התזרים מבחינת התחייבויות".

"לא ייגמר בקרוב"

"משרדי המכירות לא עובדים כעת", ממשיך ואומר שפר. "היות שאנחנו מבינים שהסיפור הולך להיות ארוך, אנחנו חייבים לנסות לראות איך מאפשרים לאולמות האירועים לצוף מעל פני המים ולא להתפרק כלכלית. מעבר לעובדים יש את נושא הארנונה שהוא משמעותי כי אנחנו עתירי שטחים עם ארנונות גבוהות.

"היינו שותפים השבוע לדיונים בוועדת הכספים והצפנו את נושא האולמות, יחד עם עסקים נוספים שנפגעים. אנחנו מקווים שיהיה מתווה. אנחנו מבינים את גודל הבעיה ואת השעה הקשה שהמדינה נמצאת בה, אבל אנחנו מקווים שיימצא פתרון, שייתנו לנו לשרוד את האירוע."מדובר בענף עם הרבה עובדים. אם לא יהיה פתרון כמו חל"ת - בעלי אולמות האירועים לא יוכלו לעמוד בהעסקה של העובדים ולכן יש חשש ממשי לפיטורים. אנחנו סומכים על הממשלה ועל שר האוצר שימצאו מנגנון שישמור על העובדים במערכת, לא כמו מה שהיה בקורונה, שנתנו חל"ת וכולם נעלמו. הדבר הכי בוער זה נושא העובדים. אחרי שליקקנו את פצעי הקורונה והחל"ת, הצלחנו לארגן את הדברים מחדש - ואז הגיע הבום המטורף".

נשארו מושבתים,

מי יתחתן עכשיו?

אבי בן חמו, המנכ"ל והבעלים של גן האירועים "טרויה" בבני דרום, מוסיף כי "להבדיל מהסבבים הקודמים, הפעם זו מלחמה ולכן אין נהירה של אירועים מהדרום למרכז כי זה לא משנה. אם מקיימים אירועים, עושים אותם בבית או דוחים אותם. בגלל שמדובר במלחמה - מדובר בדחייה יותר ארוכה. מדברים כרגע על דצמבר וינואר. גם אם יחזירו את העורף, מי יתחתן? אנשים באבל, במילואים, ולא נראה שזה יחזור כרגע. אנשים מחכים לראות מה קורה. אם זה ייגמר עד ינואר אני מעריך את הנזק שייגרם ב־4 מיליון שקלים. יש לציין שמיום ראשון שעבר כל יום בעלי האולמות מורידים לחיילים מנות, על חשבוננו. אנחנו מצפים שיעזרו לנו עם הנזק שנגרם לנו. אנחנו לא מדברים על להרוויח. אף אחד לא מדבר איתנו על העובדים. אף אחד לא עבד כל החודש וצריך להוציא להם משכורת. מאיפה נביא כסף לעובדים? כל ההוצאות כמו הארנונה נשארו. הפעם זה צריך להיות פיצוי גדול יותר מתקופת הקורונה, כי אז סייעו בשכירות, בארנונה ועוד.

משרד האוצר, צילום: אורן בן חקון

"אנחנו, תושבי הדרום, עברנו כל כך הרבה סבבים והיה צריך כבר להיות נוהל מסודר וקבוע שיתייחס לפיצויים. גם עכשיו אנחנו נמצאים בחוסר ידיעה כמה ייתנו ואם ייתנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...