הממשלה אישרה משיכת כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת. צילום: יהושע יוסף

זעקת העסקים: "התשלומים ממשיכים לרדת – תעצרו רגע, תנו לנו אוויר"

המלחמה השביתה עסקים רבים שמאז יום שבת נותרו שוממים - בעלי עסקים זועקים לעזרה ומבקשים מהממשלה לגבש חבילת סיוע בדחיפות שתיתן להם ודאות עסקית • בראש ובראשונה על ידי עצירת תשלומי המסים, כגון, ארנונה, ביטוח לאומי ומע"מ

מלחמת "חרבות ברזל" השביתה עסקים רבים, שמאז שבת/ראשון עומדים שוממים - אולמות אירועים, מסעדות, חדרי כושר, חנויות רחוב, מספרות, מכוני יופי, נותני שירות עצמאים, כגון פסיכולוגים, סוכני ביטוח עצמאים, קוסמטיקאיות ועוד רבים אחרים שהכנסתם מבוססת על קבלת קהל בימים אלה כמעט ולא עובדים. למרות שהכסף לא נכנס, ההוצאות השוטפות ממשיכות לרדת.

בעלי עסקים עמם שוחחנו זועקים לעזרה ומבקשים מהממשלה לגבש חבילת סיוע בדחיפות שתיתן להם ודאות עסקית – בראש ובראשונה על ידי עצירת תשלומי המסים, כגון, ארנונה, ביטוח לאומי, מע"מ. זאת, מתוך הבנה שמדובר ככל הנראה באירוע מתמשך. העסקים מבקשים עוד למצוא פתרון לתשלומי שכירות, הלוואות ולשכר עובדיהם.

העסקים שוממים,

ויש שיגידו שמוגזם לצפות לגיבוש חבילת סיוע כשהמלחמה עדיין בעיצומה, עם זאת ניתן היה להיערך מבעוד מועד עם פתרון שמופעל אוטומטית בתקופות משבר אותן חוותה המדינה לא מעט בשנים האחרונות. למרבה הצער, נוהל "לחיצת כפתור" שכבר גובש ונידון בוועדת הכלכלה, עדיין לא אושר. הנוהל אמור היה לספק סיוע מיידי ואוטומטי לעסקים בעתות חירום כגון מלחמה, מגיפה ורעידת אדמה, למרות ריבוי המבצעים הצבאיים שידעה ישראל ומגיפת הקורונה. לכן, נראה כי גם הפעם יצטרכו בעלי עסקים לחכות זמן רב עד שתגובש ותאושר חבילת הסיוע. 

בחודש הבא לא תהיה לי הכנסה

רונן יסף, סוכן ביטוח פנסיוני, התחתן לפני חודש. מאז שהוכרז מצב מלחמה משקיע המון שעות בהתנדבות במחוז דן במערך כיבוי האש. "הבעיה העיקרית שלי היא חוסר הוודאות, אנשים לא פנויים רגשית לחשוב על רכישת ביטוחים היום וההרגשה העיקרית של העורף היא חוסר וודאות. בשל הסיבה הזאת אני לא מקיים פגישות ולא מעביר הצעות לחברות הביטוח. המשמעות היא שבחודש הבא לא תהיה לי הכנסה", הוא מספר בשיחה עם "ישראל היום".

רונן יסף,

"בהתחשב בעובדה שבחודש הבא צפוי לרדת תשלומי המיסים הנושא מאוד מלחיץ. עובד שכיר ימשיך לקבל משכורת אבל אני עדיין לא נמצא בשלב שאוכל לחיות מפר שבועות ללא הכנסה", מוסיף יסף ומסכם: "אני מבין שמדובר בתהליך ארוך שלא עתיד להסתיים בימים הקרובים וזה מלחיץ".

הילה הדר, יועצת ארגונית שעוסקת בגיוס להייטק, אומרת בשיחה עם "ישראל היום": "הכספים לא נכנסים לעסקים. מעטים נכנסים להם כספים, לרוב לא. אבל התשלומים ממשיכים לרדת – מע"מ, ארנונה, וביטוח לאומי.. הם מורידים הכל.. שיעצרו רגע. ומה זה ההקלות האלה של רשות המסים? יכולנו להשיג לבד את הדחייה הזאת של כמה ימים. התשלומים כבר ירדו בבנק שתדעי, וצריכים עוד לרדת לכולם".

הילה הדר,

לדברי הדר, מה שהיה עוזר לבעלי עסקים שלא פועלים כרגע כי "לקבל כסף מהמדינה ללא מגבלות ותנאים, כי כולם נפגעים לא כמו שהיה בקורונה או לא להוריד מיסים כגון מע"מ, ביטוח לאומי וגם להנחות את הבנקים לא להוריד תשלומים שוטפים של הלוואות, כרטיסי אשראי בגרייס של חודש".

הדר מסכמת ואומרת: "זה הדבר שלא מדברים עליו במלחמה הארורה הזו - אנחנו העצמאיים. התשלומים יורדים, המיסים יורדים באין מפריע. הלקוחות שלי, לא במצב נפשי לעבוד. עובדים, לא עובדים, הם שומרים על ילדיהם בבית ומחזיקים אותם קרוב  אליהם ובצדק. מה עם הנזק הכלכלי של כל עצמאי ועצמאית בישראל?" היא תוהה.

"חל"ת גרמני"

ניר שפר, בעל אולם אירועים וחבר הנהלת התאחדות אולמות האירועים משתף בשיחה עם "ישראל היום" כי האירועים לתקופה הקרובה בוטלו, אין הכנסות וההוצאות ממשיכות לרדת. יש לזכור כי במקרה של אולמות אירועים ההוצאות הקבועות הן גבוהות יחסית – הוצאות שכר העובדים, הוצאות שכירות המקום, הוצאות הארנונה ועוד. לדברי שפר, המצוקה הגדולה ביותר היא תשלומי שכר העובדים, אלא שלדבריו אסור לחזור על מודל החל"ת שהונהג בקורונה.

"הפעם אסור לעשות את זה בסגנון החל"ת כמו בקורונה, אלא לעשות את זה בסגנון החל"ת הגרמני. כלומר, שהעובדים יישארו אצלנו, המדינה מעבירה לך את הכסף ואתה מעביר לעובדים. אם המלחמה תהיה ארוכה, אנחנו נהיה במצוקה אדירה. ושוב, אסור שנהיה במודל החל"ת הקודם, זה פירק לנו את כוח האדם, אנחנו עוד מלקקים את הפצעים מהקורונה". שפר מוסיף כי התאחדות בעלי אולמות האירועים תורמת מדי יום אלפי מנות לחיילים בשטח, "אנחנו מסייעים קודם כל במה שאנחנו יכולים, אבל מעבר לזה יש גם את הצד הכלכלי שאנחנו רוצים שהעסקים שלנו יישארו על הרגליים".

בניין הביטוח הלאומי, צילום: אורן בן חקון

"בעת חירום שוב נתפס עם המכנסיים למטה"

רועי כהן, נשיא להב (לשכת העצמאים בישראל) אומר ל"ישראל היום": "הדרישה המרכזית שלי היא נוהל "לחיצת כפתור" שנותן סיוע מיידי לעסקים בעתות חירום כגון מלחמה, מגיפה ורעידת אדמה. אמרתי שבעת חירום שוב נתפס עם המכנסיים למטה. היה צריך להיות עכשיו מנגנון "לחיצת כפתור" שעוצר את תשלומי הארנונה, הוצאה של עובדים לחל"ת, נותן מענה בנוגע לגובה הפיצוי לעסקים על הוצאות קבועות, דחיית מקדמות. והכל עכשיו הוא תלאי על תלאי".

רועי כהן, צילום: אופיר אייב

הן מוסיף: "כרגע נצטרך לחכות שוב עד שהמלחמה תסתיים ואז להתחיל דיונים בוועדת הכספים על פיצוי לאותם עסקים והם נשארים באי ודאות ולא יודעים מה מגיע להם ומה לא. העסקים שלהם ממשיכים לשלם שכירות, ממשיכים לשלם ארנונה, הלוואות".

בהתייחס לשאלה מה עושה הארגון להב כדי לעזור לעצמאים, כהן השיב: "הערב יש לנו פגישת זום עם שר הכלכלה עם ראשי הארגונים הכלכליים שנפגעו כמו בעלי אולמות האירועים, כמו המסעדות, כמו חדרי כושר, מוניות, מדריכי טיולים וכל אלה שנפגעו מהמלחמה. ולגבי משרד האוצר – נראה כרגע שהם עושים דיונים בתוך עצמם. שלחתי חומרים לשר ולמנכ"ל או שהם עסוקים בדברים אחרים אבל כרגע מצידם אין מענה. ראיתי שהם מקיימים דיונים בינם לבין עצמם וככה זה נראה כרגע".

לדברי רונן גפני, בעל עסק להדרכה ארגונית,  ״החוזה בין ממשלת ישראל לאזרחיה הופר בצורה הבוטה ביותר. העם מממן את המלחמה הזאת וגם יממן את השיקום של המדינה. המנגנון היחיד שפועל כרגע כסידרו הוא המנגנון שלוקח את הכסף שלנו, הכי ציני בעולם. החוזה הזה צריך להיחתם מחדש. אין לי שום דרישה מהממשלה, לא מאמין לשום מהלך שלהם. את המלחמה הזאת אנחנו נממן מהברוטו ולא מהנטו. כל תשלומי המיסים צריכים להפסיק עד שהעם יחליט איך לנתב אותו מחדש, לא הממשלה״.

שחיקה משמעותית בפעילות העסקית

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת:  "כחברה המספקת מערכת לניהול משאבי הארגון ERP לארגונים ועסקים בישראל, אנחנו מזהים שורה של שינויים דרמטיים המעידים על חומרת הפגיעה הכלכלית, שהסבה ההתלקחות הביטחונית בדרום עד כה, שעוד עשויה להתפשט לגזרות נוספות ולהחריף את המצב". 

דבריו, "השימוש במערכות, כאינדיקציה מהימנה לפעילות העסקים בישראל, צנחה מאז פרוץ המלחמה בכ-30%, כאשר חלק מהעסקים משותקים לחלוטין. סממן נוסף לשחיקה משמעותית בפעילות העסקית משתקף בצניחה של כ-70% מהפניות שמגיעות אלינו, המעיד על האטה משמעותית הפעילות, זאת בנוסף לקיפאון מוחלט בהצטרפות של עסקים חדשים בישראל למערכות החברה. חשוב להבין כי עבור פלח העסקים הקטנים-בינוניים, שמתמודדים כבר למעלה משנה עם סביבה כלכלית מורכבת ומאתגרת, מדובר במהלומה שמערערת דרמטית את מצבם הפיננסי, הרגיש ממילא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...