באוצר מעריכים: חרבות ברזל תעלה יותר ממלחמת לבנון השנייה

באוצר מבינים היטב שמלחמת "חרבות ברזל" תגרום נזק רב לכלכלה, וכבר חושבים על היום של אחרי, אך עדיין מתקשים לנקוב במספרים מדויקים.

"בניגוד למה שפורסם, אנחנו מבינים שלא מדובר בעוד סבב, אלא באירוע מאוד משמעותי מבחינה כלכלית, אבל זה גם אירוע של אי־ודאות קיצונית", אומר גורם בכיר במשרד האוצר ל"ישראל היום", ובכך מנסה להצדיק את העובדה שעדיין לא ננקב מספר רשמי המסכם את הנזק שכבר נגרם ושעוד ייגרם למשק. בהיעדר אחד כזה, הערכות לא רשמיות נזרקות לאוויר, כולל על גבי עיתון זה.

"זמן הימשכותו ועוצמתו של האירוע לא ברורים. בשלב זה גם לא ידוע מה תהיה המדיניות בנוגע למערכת החינוך, והדבר משפיע על יכולת ההורים לצאת לעבודה. לכל הדברים האלה יש השלכות דרמטיות מבחינה כלכלית. יש לנו סטים של תרחישים פנימיים שאנחנו מתמחרים אותם, אבל אין לנו עדיין מספר", הוא אומר.

הדבר היחיד שאולי כן ברור לכל בשלב זה הוא שהגירעון התקציבי יגדל דרמטית, השאלה היא רק בכמה, ואיך הממשלה תממן אותו. נזכיר כי עוד לפני המלחמה, באוגוסט, עלה שיעורו של הגירעון ביחס לתוצר ל־1.3%, או 23.1 מיליארד שקלים - גבוה מההערכות המוקדמות.

באוצר עדיין לא מדברים על דרכי המימון של המלחמה, אך לא פוסלים בשלב זה אף אחת מהאופציות - כולל קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה ביום שאחרי. גישה זו מובנת - אי אפשר לצאת עם הערכות מדויקות שלושה ימים לתוך הקרבות, וגם הסיוע מארה"ב הוא נעלם משמעותי במשוואה זו.

בשעות הראשונות לאירוע באוצר דיברו על מלחמת לבנון השנייה כדי שיהיה אומדן כלכלי לעלויות הלחימה במשק – עלותה למשק הייתה כ-0.5% מהתוצר, כלומר במונחים של היום מדובר בכ-9-10 מיליארד שקל לכל התקופה של הלחימה, אך מהר מאוד הבינו כי מדובר באירוע משמעותי הרבה יותר.

התמונה תהיה ברורה יותר כאשר הכלכלן הראשי של האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, יוציא תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת – דבר שאמור לקרות, לפי החוק, עד ה-1 בנובמבר. נציין כי באוצר שוקלים לדחות את הפרסום בשל אי הוודאות השוררת סביב המלחמה.