"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עולם התעסוקה החדש: כל מה שיקרה בעתיד – הקרוב והרחוק
לכולנו ברור שאנו עומדים בפני מהפכה בסדר גודל משמעותי בשוק העבודה • בשנים הקרובות, בעזרת הבינה המלאכותית, נראה אט אט כיצד מקצועות נעלמים ואחרים תופסים את מקומם • כמו שכבר קרה לא פעם, המדע הבדיוני, תחום הנחשב כמעט תמיד נחלתם של המוזרים וההזויים, עשוי לנבא כמה מהמקצועות שיהיו חלק בלתי נפרד מהיומיום
בינה מלאכותית משליכה עובד לפח (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

עולם התעסוקה החדש: כל מה שיקרה בעתיד – הקרוב והרחוק

לכולנו ברור שאנו עומדים בפני מהפכה בסדר גודל משמעותי בשוק העבודה • בשנים הקרובות, בעזרת הבינה המלאכותית, נראה אט אט כיצד מקצועות נעלמים ואחרים תופסים את מקומם • כמו שכבר קרה לא פעם, המדע הבדיוני, תחום הנחשב כמעט תמיד נחלתם של המוזרים וההזויים, עשוי לנבא כמה מהמקצועות שיהיו חלק בלתי נפרד מהיומיום

יורם יעקבי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כשהשתחררתי מהשירות הצבאי ביחידה קרבית ניסיתי להחליט מה אעשה כשאהיה גדול. זה היה ב-1979, העולם לא היה דיגיטלי, והמקצועות שהיו פופולאריים באותה תקופה היו עובדי משרד, נהגים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים בתחומים שונים ועוד.

המחשב האישי, אחריו האינטרנט ולבסוף הטלפון הנייד ושירותי הענן שינו הכל ויצרו מקצועות חדשים לגמרי. מקצועות של שיווק דיגיטלי, טכנאי אולטרסאונד או מהנדס תוכנה הפכו להיות בין המקצועות הנפוצים ביותר כיום ועובדים בהם מיליוני אנשים ברחבי העולם. המהפכה הדיגיטלית "מחקה" לגמרי מקצועות קלדנות, שולחי מברקים, עובדי מפעלים מסוימים ועוד.

שינתה את חיינו. המהפכה הדיגיטלית (להמחשה), צילום: GettyImages

לכולנו ברור שאנחנו עומדים עכשיו לפני מהפכה בסדר גודל דומה או אפילו משמעותי אף יותר בשוק העבודה.מהפכת הבינה המלאכותית.זה לא יקרה בין לילה, ובמהלך השנים הבאות נראה אט אט כיצד מקצועות נעלמים ואחרים תופסים את מקומם. לפי התחזיות, עד 2030 , כשני מיליארד משרות תיעלמנה. כשהתחלתי לתת הרצאות ולדבר על הנושא לפני כ-8 שנים, התחזיות האלו נראו קצת מופרכות ומוגזמות. אבל אחרי השיבוש של הבינה המלאכותית בשנה האחרונה, המספרים פתאום נראים הגיוניים.

בניגוד לדעת רבים, אני לא חושב שיהיו פחות מקצועות או פחות מקומות עבודה, לפחות לא ב-20-30 השנים הקרובות. לעומת זאת, המקצועות כן ישתנו ונראה עובדים עוברים הסבות למקצועות אחרים ובקצב גבוה יותר, וכן צעירים שנכנסים למעגל העבודה למקצועות חדשים, טכנולוגיים יותר.

בינה מלאכותית במקום העבודה, צילום: Getty Images

אם כן מדוע אני חושב שיהיו מספיק מקצועות חדשים ועבודות לכולם? בפני המין האנושי עומדים עדיין כל כך הרבה אתגרים שטרם הגענו לעסוק בהם באופן משמעותי. למשל: טיפול בפשיעת הסייבר שגדלה בקצב אקספוננציאלי, התחממות כדור הארץ, מחלות חדשות (ותודה לקורונה), ואולי ניסיון לענות על השאלות הבסיסיות מכולן: מי אנחנו בכלל? ולמה אנחנו כאן?

אז אילו מקצועות כן ישרדו את מהפכת הבינה המלאכותית? אילו מקצועות לא ניתן יהיה להחליף אף פעם גם אם נניח שבשלב מסוים הבינה המלאכותית תוכל לעשות כל מה עושה בן אנוש? זה המקום לשים דברים בפרופורציה ולהניח כאן משפט מהגמרא שמעניין אם בינה מלאכותית הייתה מגיעה אליו: "הנבואה ניתנה לשוטים".

כשאנחנו מנסים לחזות את העתיד קיים בהחלט סיכוי, אולי אפילו גבוה, שנטעה. מצד שני, המדע הבדיוני חוזה כבר שנים את העתיד ועושה את זה בהצלחה מרובה. טיסה לירח? צ'ק. מכשיר נייד שאפשר לשוחח דרכו ולראות איתו מישהו בקצה השני של העולם? צ'ק. עוזרת אישית שעונה לשאלות ומבצעת? צ'ק.

מיטות בינה מלאכותית לספורטאים באולימפיאדת פריז 2024 %2F%2F צילום%3A רויטרס

רוצים דוגמאות? קיים קונצנזוס די רחב שמקצועות כמו נהגים, עובדי קו ייצור וסוכני נסיעות ייעלמו מן העולם. אבל מצד שני נראה מקצועות חדשים נוצרים סביבהעולם הווירטואלי: חנויות וספקים, מארגני אירועים, מעצבי אוואטרים ועוד. העולם המתפתח שלE-sport(תחרויות מקוונות) ייצור עיסוקים חדשים למאות אלפי אנשים. אתגרי הבינה המלאכותית ישנו את עיסוקם של עורכי דין שיסייעו בכתיבתחוקי האתיקהשבעזרתם נוכל לחיות יחד עם הבינה עם רובוטים ואלגוריתמים חכמים מאיתנו.

המאמצים לפתרוןהתחממות כדור הארץידרשו כוח אדם ומקצועות חדשים למאות אלפי אנשים. המקצוע שלאמן שדרוג הגוף האנושי(Body Modification Artist) יהפוך בעתיד להיות נפוץ כמו שהיום אנחנו רואים אמני קעקוע או מחוררי אזניים.התנהלות בטוחה במרחב הדיגיטליכדי להתגבר על האיומים על המרחב הדיגיטלי (פשיעת סייבר ועוד) תדרוש כוח הגנה במרחב הדיגיטלי שסביר להניח שיעסיק מיליוני אנשים ברחבי תבל.

האם בקרוב נקבל שירותי עו"ד מבינה מלאכותית?, צילום: iStockphoto

אני מניח שאצל חלקכם עלתה השאלה המרתקת: איפה זה שם אותנו, בני האדם, כשהבינה המלאכותית מחליפה אותנו ואלי אף עולה עלינו ביכולתה. האם ניעלם? נתייתר? נושמד? בינתיים אפשר לדבר רגע על הצד השני של המשוואה הזו. בעוד שה"רובוטים", או כל תצורה שהיא של אינטליגנציה מלאכותית, הופכת חכמה יותר מיום ליום, גם בני האדם משתפרים. ייתכן שזה ייראה מוזר לחלק מכם ואולי אפילו מקאברי לשפר את יכולתנו כבני אדם גם בצד השכלי וגם בצד הפיזי, אבל המדע הבדיוני ניבא את זה כבר מזמן, והניצנים של הכיוון הזה כבר קורים עכשיו.

אסיים במקום שממנו התחלתי,המדע הבדיוני, תחום הנחשב כמעט תמיד נחלתם של המוזרים וההזויים, ללא קשר לכמה הצלחות נחל המדע הבדיוני בניבוי העתיד, סביר להניח שבחמישים השנים הבאות נראה כמה מתחזיות המדע הבדיוני הופכות למקצועות יומיומיים שחלק מאתנו יעבוד בהם. זה יהיה לא אחראי מבחינתנו לחשוב שבעוד חמישים שנה נעסוק באותן עבודות שבהן אנו עוסקים היום.

חלק מהרעיונות במאמר הזה הגיעו לאחר קריאה בפוסט המרתק של תומס פריי, על 162 המקצועות של העתיד

יורם יעקבי הוא המנכ"ל לשעבר של מרכזי הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, והיום משקיע הון סיכון, יועץ לסטארטאפים, יו"ר הוועד המנהל של עמותת תפוח הפועלת לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל ולחינוך טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות בכל מגזרי החברה הישראלית, ופועל לשילוב חרדים, ערבים ופלשתינים בהייטק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...