עוד סיבות לדאגה: הרפורמה המשפטית משפיעה על תרומות של קרנות ואנשי עסקים מחו"ל

בשנת 2023 צפויה ירידה של 10%-7% בגיוס תרומות - כך עולה מבדיקת שוק שערכה חברת אטלס, חברת סטארט־אפ שפיתחה פלטפורמה המכילה את מאגר המידע הפילנתרופי הגדול ביותר בעולם. בשנה האחרונה עמותות גייסו יותר מ־20 מיליארד שקלים.

בישראל פועלות כ־37,000 עמותות רשומות, אך רק לכ־9,000 מתוכן יש אישור 46א המאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס בגין תרומות.

ירידה דרמטית

מתוך 20 מיליארד שקלים שגויסו כתרומות בשנה האחרונה לארגונים ישראליים - 12 מיליארד שקלים גויסו מתורמים ישראלים, וכ־8 מיליארד שקלים גויסו מארגונים תורמים ומקרנות מחו"ל.

הארגונים המובילים שגייסו יותר מ־100 מיליון שקלים רק מתרומות מישראל בשנה האחרונה הם: קופת העיר עם 172 מיליון שקלים, בי"ח שיבא עם 140 מיליון שקלים, בי"ח שערי צדק עם 119 מיליון שקלים, ועד הרבנים עם 107 מיליון שקלים, האגודה למען החייל עם 104 מיליון שקלים והבית לסולידריות חברתית עם 102 מיליון שקלים.

הארגונים הישראליים המובילים שגייסו יותר מ־100 מיליון שקלים מתרומות מחו"ל הם: קרן היסוד עם 482 מיליון שקלים, הקרן לידידות עם 230 מיליון שקלים, קרן שוסטרמן עם 145 מיליון שקלים, ג'וינט עם 126 מיליון שקלים, קרן אור לנוער עם 126 מיליון שקלים, יד אליעזר עם 109 מיליון שקלים, קרן מנדל עם 100 מיליון שקלים וישיבת מיר עם 100 מיליון שקלים.

בגלל הריבית

שלומי תורג'מן, מנכ"ל חברת אטלס, אמר ל"ישראל היום" כי "הירידה בתרומות נובעת משילוב של הרפורמה המשפטית, המצב הכלכלי, האינפלציה, עליית הריבית ומצב השוק. יש קרנות ופילנתרופים שנמנעים מלהמשיך לתמוך בגלל אי־ודאות חברתית. יש לזכור שהתקציב של 2023 נקבע ב־2022 ברובו, וכעת תמיכות משמעותיות במיזמים חדשים פחתו משמעותית או כמעט שלא קיימות.

"לא ניתן כעת לראות פילנתרופים שמתחילים לתמוך בפרויקטים חדשים, לצערי. אנחנו מזהים שלארגונים קשה להכניס כסף חדש. אני מכיר משפחות מהמשק הישראלי אשר החליטו להפסיק את התמיכה בגלל המצב החברתי ובגלל הקיטוב. מדובר במשפחות חשובות, וזה קרה לצערי הרב. אני מקווה שההחלטה הזו תשתנה.

"אלה שהם ניטרליים לא מחדשים תרומות. הם לא רוצים שיפרשו את התרומה שלהם כתמיכה בהפגנות או כארגון שהוא נגד ההפגנות. הם לא רוצים שייתנו פירוש לתרומה שלהם, והם נמנעים מלתמוך בארגונים שיש להם זיקה לתמיכה ברפורמה או נגד הרפורמה".

לגבי הצפי לשנת 2024 אמר: "הצפי הוא שהיא תהיה טובה יותר אם הסחרור האינפלציוני ייעצר והיציבות הכלכלית תחזור לשווקים, בתקווה שגם המצב הפוליטי והחברתי יתבהר והיקף התרומות יחזור לשנים הטובות יותר".