"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת השבוע הגורלי של הכלכלה: מי הכי יושפע מכך?

על הפרק: שוקי ההון והמט"ח המקומיים שיהיו תחת מעקב הדוק של הגופים הבינלאומיים • המשמעויות עלולות להיות חסרות תקדים עבור הכיס של כולנו

,עודכן
0השמעה
בורסת תל-אביב (ארכיון). צילום: יוסי זליגר

שבוע מסחר גורלי: השבוע המכריע בזירה הפוליטית צפוי להיות בעל השלכות משמעותיות, ואולי חסרות תקדים, גם על שוק ההון והמט"ח המקומי, כאשר המצב החוקתי של מדינת ישראל ואפשרות להיקלעות למשבר של ממש מעיבים על שני אלה.

שוקי ההון והמט"ח המקומיים יהיו תחת מעקב הדוק של הגופים הבינלאומיים. זאת לאחר שבמהלך השבוע האחרון הושמעו שלל אזהרות בנוגע לכלכלה הישראלית במידה שהמשבר החוקתי יתרחש. לא מן הנמנע כי גופים בינלאומיים נוספים יוציאו סקירות בנוגע לישראל ולשקל, שכבר נחלש בכ־10% מתחילת השנה.

ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וחבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, אמר אתמול בכנס הנדל"ן השנתי של אתר "מגדילים", כי "שער החליפין עולה בצורה חריגה מתחילת השנה, ואנחנו מעריכים את הפיחות העודף בסדר גודל של 13%-10%.

"מכיוון שמקדם התמסורת משער החליפין למדד המחירים לצרכן הוא להערכתנו בסדרי גודל של 0.2-0.1 - זה אומר שהאינפלציה עלתה עד כה בכ־1.5% עד 2% כתוצאה מהפיחות העודף. מעבר לתהליך הרגיל שבו שער החליפין מגיב לכוחות הרגילים במשק יש שינוי בתמחור של המשק הישראלי ושל שער החליפין, כלומר ערך השקל יורד".

שקלים ודולרים,צילום: GettyImages

אז כאמור השבוע הנוכחי עשוי לקבוע במידה רבה את המשך הכיוון של השקל שפוחת מתחילת השנה בכמעט 10% ושל הבורסה הישראלית המדשדשת. בינתיים, ריכזנו עבורכם חמש אזהרות חשובות רק מהשבוע האחרון.

4.9, נגיד בנק ישראל ל"ישראל היום"

"מתחילת השנה אנחנו רואים התנתקות של השקל מהקשר ההדוק שהיה לו עם שאר השווקים הפיננסיים, בעיקר בארצות הברית. בעצם, אנחנו אומרים שיש פיחות עודף של לפחות 10% וזה בהחלט מתורגם לאינפלציה עודפת של 1.5%-1%. זה נובע באופן די סביר מאי־הוודאות ששוררת סביב כל השינויים החוקתיים, ומובן שככל שאלה יימשכו, או שתהיה הרעה - יכול להיות שזה יתבטא גם בשוק הזה".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון,צילום: אורן בן חקון

4.9, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים

"המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב. לאינפלציה העולמית יש השפעה על השוק הישראלי דרך היבוא. המשק הישראלי מגלה עמידות ויציבות יחסית בתקופת משבר עולמית, ונתוני המקרו של הכלכלה הישראלית טובים וחזקים".

סמוטריץ'.,צילום: אורן בן חקון

6.9, כלכלנים שנפגשו עם מודי'ס ל"ישראל היום"

"במודי'ס מודאגים מתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות בתוך משרד האוצר ובממשלה. הם מודעים לכך ששר האוצר פסל מסמך מקצועי של הצוות באוצר וניסח בעצמו מה שנראה לו הכי מתאים. הם גם רואים בדאגה מצב שהנגיד ירצה להמשיך וראש הממשלה לא יאפשר זאת. עם זאת, הם מודעים לעוצמות של המשק. אולם מצב של משבר חוקתי עלול להדליק נורות אדומות מאוד אצלם".

7.9, דויטשה בנק

"המשבר החוקתי שעלול להיווצר ככל הנראה יתקבל באופן שלילי ע"י שוק ההון. מצד שני, גם הפשרה עדיין אפשרית. בינתיים, כשיציבות הקואליציה בסימן שאלה על רקע אי־הסכמות על חוק הגיוס, בחירות חדשות הן אפשרות נוספת. כפי שכתבנו בדוח הקודם שלנו - הפסקת החקיקה המשפטית יכולה להילקח בחיוב על ידי השוק".

7.9, ג'יי פי מורגן

"אנחנו נשארים בדעה שהשקל עלול להיחלש בגלל הסיכונים הפוליטיים. הפרשי ריביות מול הדולר, בשילוב עם הסיכונים הפוליטיים הגבוהים, גרמו לגופים המוסדיים בישראל להגדיל את החשיפה למט"ח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר