"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אזעקת אמת: המשק הישראלי משדר אותות מצוקה
אנו מתבוננים על האינדיקטורים המרכזיים של המשק הישראלי, וברור כי מנועי הצמיחה נחלשו מאוד בחודשים האחרונים • שר האוצר לטיפולך
השר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

אזעקת אמת: המשק הישראלי משדר אותות מצוקה

אנו מתבוננים על האינדיקטורים המרכזיים של המשק הישראלי, וברור כי מנועי הצמיחה נחלשו מאוד בחודשים האחרונים • שר האוצר לטיפולך

דובי אמיתי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בתוכנית האסטרטגית של נשיאות המגזר העסקי, שאותה גיבשנו ערב תקציב המדינה, הצבענו מפורשות על רגישותו של ענף ההייטק ועל השגיאה בהישענות עליו בלבד.

בעוד משבר מגזר ההייטק, שתורם רק כ־17% מסך התוצר הישראלי, מתחיל להתפוגג - אנו נותרים עם יתר המשק, ששיעורו בתוצר הוא כ־83%. הוא לא פריוני דיו, לא מקבל את התמריצים הנדרשים כדי לאפשר לו למצות את כושר הייצור שלו, ולכן הוא מתקשה להגדיל את תרומתו לצמיחה.

אנו מתבוננים על האינדיקטורים המרכזיים של המשק הישראלי, וברור כי מנועי הצמיחה נחלשו מאוד בחודשים האחרונים. הנה כמה דוגמאות: ברבעון השני של שנת 2023 נרשמה ירידה בפדיון בכל ענפי הכלכלה לעומת הרבעון הראשון. בשירותי האירוח והאוכל נרשמה הירידה החריפה ביותר, בשיעור של יותר מ־10%.

גם הצריכה הפרטית צומחת בקצב נמוך מאוד. קצב השינוי בה לעומת הרבעון המקביל אשתקד היה הנמוך ביותר מאז 2010, למעט תחילת הקורונה. למעשה, הצריכה לנפש לא צמחה כלל בשנה האחרונה - היא נמוכה בכ־3% מהמגמה ארוכת הטווח ומשקפת ירידה ברמת החיים. אנו רואים ירידה של 7.5% ביבוא הסחורות והשירותים, וגם ירידה ביצוא.

הצמיחה נבלמה. בעוד ב־2021 המשק צמח בשיעור של 8.1%, וב־2022 בשיעור של 6.4% - ב־2023 כנראה השיעור יהיה 3%, וביחס ל־2024 - נכון לעתה תחזיות הצמיחה העדכניות מצביעות על אפשרות של ירידה של 1.8% בצמיחה.

לאור כל אלו, אני קורא לשר האוצר להגשים ללא כל דיחוי את מדיניות "הקטר והקרונות" - שמשמעותה יצירת תמריצים עבור כל ענפי המשק להגברת הפריון, ויצירת התנאים להאצת מחזור הצמיחה הבא.

חובה ליישם

אלו הם שלושת הצעדים שנשיאות המגזר העסקי ממליצה עליהם ליישום מיידי, למען מימוש מדיניות שר האוצר:

הראשון - הכרזה על פחת מואץ החל מהרבעון הרביעי של 2023 ולמשך שנה. עקב מדיניות ריסון האינפלציה והריבית הגבוהה, ולאחר הירידה הדרמטית שנרשמה בהשקעות במכונות ובציוד, זוהי השעה לעודד השקעות הון, בדגש על עסקים ועל ענפים עם פריון נמוך (ענפי המסחר, השירותים והתעשייה המסורתית).

מחאת ההייטק בב"ש (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

השני - עדכון חוק עידוד השקעות הון והרחבתו. על המדינה לבחון מחדש את קריטריון היצוא ולאפשר שימוש אפקטיבי יותר בחוק עידוד השקעות הון, כך שייצור סביבת מס הקושרת נכון יותר בין הזכאות להטבות לבין תרומתה השולית להגברת הפריון והצמיחה במשק.

והצעד השלישי - הפחתת מס החברות ל־18%. בכך תיווצר הקלה מיידית, שוויוניות ורוחבית על כל החברות בכל ענפי המשק, ולא רק על ההייטק.

לסיכום, אם שר האוצר יאמץ את ההמלצות הללו - זו תהיה הזדמנות אמיתית עבורו לרכוש מחדש את אמון המגזר העסקי, זה יצביע על חשיבה ועל מדיניות פיסקלית אחראיות וארוכות טווח, וייצור את התנאים שנדרשים למחזור הצמיחה הבא.

הכותב הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...