לא על דירוג האשראי לבדו: הכלכלה שלנו בבעיה

זמן קצר אחרי פרוץ ניסיונות הרפורמה המשפטית, פרסמו מאות כלכלנים מישראל ומחו"ל מכתב שבו העריכו כי הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי תגרום נזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית. מאז הצטברו עדויות רבות לכך שהערכות הכלכלנים הולכות ומתממשות.

כך, מדד המניות בבורסה בתל אביב פתח פער שלילי של כ־26% בהשוואה למדדי המניות בארה"ב, והשקל נחלש לפי הערכות בנק ישראל בכ־10% ביחס לדולר. במקביל, יש עדויות רבות לירידה חדה בהשקעות בענף ההייטק, שאחראי ליותר מ־18% מהתוצר ו־14% מהתעסוקה, ולקיפאון בשכר הריאלי בענף, לראשונה זה עשור; לפגיעה קשה בשירות הציבורי ולבריחת מוחות בתחומי הרפואה, המחקר והאקדמיה, אשר פוגעת במשאב החשוב ביותר שיש לישראל: הון האנושי.

אחת האינדיקציות לחוסנה הכלכלי של מדינה היא דירוג האשראי שלה, אשר מעריך את יכולתה להחזיר חובות. דירוג אשראי גבוה מאפשר למדינה ללוות בריבית נמוכה וחוסך למדינה עלויות מימון. מאז פרוץ הרפורמה, פרסמו סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות, פיץ', מודי'ס, וסטנדרט אנד פור, כמה דוחות לגבי כלכלת ישראל.

החלשה של המוסדות

כל שלוש הסוכנויות נותנות לישראל דירוג אשראי גבוה ואינן חוזות שינוי לרעה בדירוג בעתיד הנראה לעין. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרו אחרי פרסום הדוח של פיץ' לפני שבועיים כי "כלכלת ישראל חזקה, יציבה ואיתנה הודות למדיניות האחראית והשמרנית שלנו", האומנם הם צודקים?

עיון בנתונים מגלה את הסיבה לדירוג האשראי הגבוה של ישראל. מנתוני דוח בנק ישראל ל־2022 עולה כי החוב הציבורי נטו של מדינת ישראל (כמה הממשלה חייבת בניכוי מה שחייבים לממשלה) עומד על 1,027 מיליארד שקלים. אם מנכים מסכום זה את יתרות המט"ח של בנק ישראל, ששווין נכון ליוני 2023 הוא כ־766 מיליארד שקלים, נקבל שהחוב האפקטיבי של ישראל הוא כ־260 מיליארד שקלים.

סכום זה מהווה פחות מ־15% מהתוצר של מדינת ישראל. יתרה מכך, לפי הדו"ח השנתי של החשב הכללי ל־2022, משך החיים הממוצע של מלאי החוב של מדינת ישראל הוא 9.3 שנים. כלומר, החובות של ישראל לא רק נמוכים, אלא גם פרוסים על פני זמן. לישראל לא צריכה להיות, אם כן, בעיה מיוחדת לפרוע את חובותיה בעתיד הנראה לעין, גם אם מצב הכלכלה יורע בעקבות ההפיכה.

אלא שמכך שאין לישראל כיום בעיית חובות, לא ניתן עדיין להסיק ש"כלכלת ישראל חזקה, יציבה ואיתנה", כפי שנתניהו וסמוטריץ' טוענים. למעשה ההפך הוא הנכון: הרפורמה, שהיא הכל חוץ מ"מדיניות אחראית ושמרנית" יצרה לכלכלת ישראל בעיות קשות. הבעיות נובעות מכך שהרפורמה מנסה להחליש שורה של מוסדות חשובים, לרבות מערכת המשפט, המשטרה, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר, התקשורת, רשויות פיקוח, ומוסדות פיננסיים, ולהכפיפם למרות הממשלה.

נזק בלתי הפיך

מחקר כלכלי עכשווי הראה בצורה משכנעת כי רווחה ושגשוג כלכליים תלויים במידה רבה בחוסנם ובעצמאותם של מוסדות אלה, אשר מאפשרים להם לפעול בצורה מקצועית, במקום לרצות פוליטיקאים. המשך הרפורמה ימשיך לפגוע בהייטק, בשירות הציבורי, ברפואה, במחקר ובאקדמיה, והנזק עלול להיות בלתי הפיך.

הכותב הוא נשיא האגודה הישראלית לכלכלה וחבר פורום הכלכלנים לשמירה על הדמוקרטיה