לא מה שהכרנו: אוגוסט הלוהט מתאפיין בדרך כלל ביתרון אחד מובהק - הקלה בעומסי התנועה, כאשר רבים יוצאים לחופשה והכבישים מתרוקנים. אלא שהשנה נדמה כי המצב שונה, והפקקים בגוש דן בשעות אחר הצהריים לא רק נעלמו לשום מקום אלא גם התארכו.
"ביום שני ניסיתי להגיע מצפון תל אביב לראשון לציון, היה לי תור לרופא בשעה 7 בערב, ויצאתי ב־6. אחרי שעה וחצי בדרכים עדיין הייתי בתל אביב כי הכבישים היו חסומים והווייז לא היה מעודכן, פשוט הסתובבתי וחזרתי הביתה", מספרת ס' מאזור המרכז שבילתה שעתיים בפקקים ולא הצליחה להשלים את נסיעתה.
אף שיום שני בשבוע שעבר לאו דווקא היה מייצג, וגוש דן היה פקוק מהרגיל בגלל חסימות הכבישים, רבים חשים שאוגוסט השנה פקוק מהרגיל. גם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה לא תרמה ככל הנראה להקלה בפקקים.
"ציפיתי שכן תהיה הקלה בפקקים, כמו בכל אוגוסט. אבל היום בסביבות 9 בבוקר לקח לנו 40 דקות להגיע מיפו למוזיאון ת"א. מה יהיה בתחילת ספטמבר?" תוהה שירה מתל אביב.
מיכל מאזור המרכז שיתפה כי היא "אוכלת פקקים ואוכלת את הלב בכל פעם שמתניעה את הרכב. אני כמעט לא נוהגת בעיר בדיוק בגלל זה. חברה יצאה מהעבודה בעזריאלי והגיעה אלי כעבור 40 דקות. אני גרה ליד כיכר רבין. זה פחות מקילומטר בקו אווירי".
גם ג'ני מהמרכז מספרת כי היא לא מרגישה הקלה בפקקים גם החודש: "ההרגשה היא כאילו יש אותה כמות כלי רכב על כביש ת"א-הרצליה. הרכבת הקלה לא עוזרת להקל את כל העבודות בכביש שמבצעים עכשיו ואת החפירות שנמשכות".
א' מאזור המרכז מוסיפה: "היו כמה הפגנות בשבוע שעבר, אז קשה להגיד. בלי קשר - יש פחות עומסים. שלשום נסעתי על איילון הכי מהר מאי־פעם. חוץ מזה, באוגוסט שלפני הרכבת היה הכי עמוס שאני זוכרת. הרגישו הקלה בגלל הנופשים בחו"ל, אבל פחות מאשר בשנים קודמות".
"פחות פקקים בין 7 ל־8"
נתוני חברת מת"ת - מרכז תכנון תחבורה - מאשרים את התחושה של תושבי גוש דן רבים: החל מהשעה 10 בבוקר נרשמה הרעה בגודש התנועה החודש בהשוואה לחודש מאי השנה.
לדברי שוקי כהן, מנהל חברת מת"ת, "בהשוואה בין אוגוסט למאי 2023 יש הטבה בגודש התנועה עד 10 בבוקר. התופעה נכונה ארצית, ובקטעים מכבישים כמו 1, 2, 4, 5 באזור המרכז המהירות עולה משמעותית בין השעות 8-7 בבוקר, לעיתים גם ביותר מ־20 קמ"ש".
עם זאת מוסיף כהן כי "המגמה מתהפכת אחרי השעה 10 בבוקר, ובשעות הצהריים יש הרעה משמעותית בכבישים ראשיים. בשעות אחר הצהריים והערב הנטייה היא להרעה".
לשאלה אם אוגוסט השנה היה פקוק מהרגיל בשנים קודמות, הוא משיב בשלילה: "לא נראה לי שאוגוסט השנה מיוחד. קצת מוקדם לסכם אותו. באוגוסט לא נוסעים פחות במונחי קילומטרז' אלא דווקא יותר. יש פחות נסיעות בשעות הבוקר ללימודים ולעבודה, אבל יש בסך הכל יותר נסועה בגלל נסיעות ארוכות לטיולים, לאטרקציות, וכו'. אוגוסט הוא בדרך כלל חודש שיא בכביש 6, ובסך הכל צריכת הדלק באוגוסט גבוהה מסורתית מהחודשים האחרים בשנה".
פתיחת הרכבת הקלה לא היתה אמורה להקל את הפקקים?
"מוקדם לשפוט. ראשית, מדובר בקו שנותן פתרון לחלק מסוים ולא גדול של הנסיעות - אפילו לא גדול במונחי גוש דן, ודאי לא במונחים ארציים. זה בהחלט יקל על מי שנסע במסלול הקו, עבורו השירות יהיה יותר נוח. האם נראה פחות פקקים כתוצאה מהפעלת הקו האדום? נראה שבכלל לא. אם מקטע מסוים יתפנה - הוא מייד ייתפס. אין סיכוי שזה יפחית בפקקים".
מתי כן נראה הקלה בפקקים?
"כאשר אנשים יפסיקו לנסוע".
גם לא כשיוקם המטרו?
"לא נראה לי. ראשית, המטרו רחוק מאוד עדיין מהפעלה, ושנית - כל מי שעסק במטרו אומר שב־2040 הארץ תהיה רוויה בפקקים, אם הנסיעות לא ישתנו. כלומר, אם האנשים לא יעברו יותר לביצוע הפעילויות מרחוק. היום אנחנו יודעים שמבנה הביקושים לנסיעות משתנה באופן די חד, אנשים מתאימים את עצמם למבנה הפקקים - בעיקר משנים את ימי הנסיעות ושעות הנסיעה. הרבה אנשים התחילו לעבוד מהבית או עובדים מהבית חלק מימות השבוע.
"האפקט על הכביש הוא קטן, כי זה נתפס על ידי נסיעות אחרות. אז כל עוד הביקושים ממשיכים לגדול, והיות שהכביש הוא באופן כללי יותר נוח מאשר המערכות של התחבורה הציבורית - הוא תמיד יהיה תפוס".
אז מה הפתרון?
"מה שאפשר לעשות הוא מבנה מאוד משמעותי של אגרות גודש או אגרות נסיעה שלא יהיו רק בגוש דן, אלא במבנה ארצי של נסיעות שיתומחרו לפי שעה וזמן הנסיעה, כך שניתן יהיה לווסת את הביקושים בצורה מושכלת. הקיבולות של מערכות התחבורה המתוכננות קטנות מכדי לייצר שינויים במצבים אחרים. צריך להוסיף, כי גם בארצות שבהן יש מטרו - עדיין יש פקקים. במוסקבה יש פקקי ענק למרות מערך המטרו שכנראה הוא טוב, ואפשר להגיד את זה גם על הרבה מאוד ערים אחרות".
מרגישים תחושת סטרס
ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית חברתית ומומחית להתנהגות, אומרת: "בכל שנה נהגים שנוסעים יומיום לעבודה מצפים לאוגוסט בתקווה להקלה בפקקים. אחד מנהגי המשאיות תיאר זאת כך: 'אני יודע שאת לא תאמיני לי, אבל אני מעדיף שלא לצאת באוגוסט לחופשה, רק כדי לספוג את ההקלה של הפקקים בתקופה הזו, את לא מבינה כמה אני מחכה לזה'".
לדברי מרגלית, "השנה חיכתה לנהגים הפתעה עגומה - ההקלה איחרה להגיע, וגם כשהגיעה היא לא היתה מורגשת כמו בשנים קודמות. אחד ההסברים לכך הוא שהקורונה גרמה לכך שאנשים נותרו עם כספים רבים שאותם תכננו להוציא על חופשות, ולבסוף ניתבו את הכספים הללו לרכישת רכבים - ואת התוצאה אנחנו רואים על הכביש".
בנוגע להשפעת הפקקים על המצב הנפשי אומרת מרגלית: "עמידה בפקקים נתפסת כסטרסור. היא מייצרת תחושת 'סטרס' או לחץ. למעשה, אנחנו מושפעים על ידי שתי מערכת שנמצאות על הרצף. מערכת של 'אלרט' שמייצרת אצלנו עוררות, ומערכת מנוגדת לה שמשרה עלינו רגיעה. נמצא שפקקים גורמים למערכת הסימפתטית שמייצרת לחץ לעבוד שעות נוספות.
"פקקים גורמים לתחושת חוסר שליטה ולחוסר ודאות", מוסיפה מרגלית. "'סדר היום' שלנו נקבע על ידי גורמים שאינם בשליטתנו. הבעיה היא שהלחץ הזה אינו מסתיים ברגע שהגענו ליעדנו. למתח שנותר כתוצאה מהפקקים יש אפקט של 'הדבקה' (contagion) שמשמעותו היא שהוא משפיע על התפקוד הקוגניטיבי שלנו בהמשך היום, הוא מוריד את הביצועים שלנו ואת מצב הרוח. כלומר, אנשים אחרי שעה בפקקים הם בעלי פחות אנרגיה לאינטראקציות חברתיות.
"חשוב להבין שיש לנו אנרגיה מוגבלת, ולחץ הוא אחד הגורמים שמכלים את האנרגיה הזו.
"לאחר שעה בפקקים אנחנו מרגישים מותשים, עייפים, וכל דבר הכי קטן יכול להרגיז אותנו.
"באופן מפתיע 'לבלות' שעה בפקק לעומת בילוי של שעה בנהיגה רציפה - זה ממש לא אותו הדבר. לנהיגה יש אפקט מרגיע, היא מאפשרת שטף מחשבתי, יצירתיות וזמן לעיבוד מידע, אך כל הדברים אלו פשוט נפגעים כאשר אנחנו נמצאים בפקק על הכביש שאורך המון המון זמן", כך מסכמת מרגלית.