שבוע המסחר בשוק המט"ח המקומי נפתח עם התחזקות הדולר מול השקל שנסחר לפי שער של 3.8039 שקלים. הפיחות הבוקר הינו המשכו של הפיחות הרציף מהשבוע שעבר, במהלכו איבד השקל 2% כנגד הדולר וניכר המשך המומנטום השלילי.
מדובר בהמשך היחלשות השקל, שכן ביום שישי האחרון עמד השקל על 3.796 שקלים - שיא מאז מרץ 2020. הפעם האחרונה שבה השקל חצה את רף ה-3.8 שקלים, מלבד משבר הקורונה, הייתה בשנת 2017.
בעקבות העלייה החדה של הדולר, תקף יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, את מדיניות הממשלה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "נתון אחד חזק יותר מכל הדיבורים והקשקושים של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ׳, הדולר שובר שיאים ומגיע לשער של 3.8, שיא של 5 שנים. נתניהו וסמוטריץ׳ פשוט מחריבים את כלכלת ישראל".
לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מ'מזרחי טפחות': ״הפיחות בשער השקל כנגד הדולר והאירו נמשך. ניכר בעליל כי הכותרות הביטחוניות של הבוקר וההסלמה הביטחונית בכלל, מטביעות את חותמן על השקל, יחד עם המשך המתיחות סביב החקיקה המשפטית והדיונים הקרבים והולכים בבג"ץ. הרגישות של השקל לגורמים האלו התחזקה מאוד בחודשים האחרונים".
עוד מוסיף מנחם כי ישנו גורם נוסף שפועל לרעת השקל והוא התגברות שנאת הסיכון בעולם, בין השאר על רקע הקשיים בסין והשיח על המערכת הפיננסית בארה"ב. "בתקופות כאלה, הדולר, כמו מטבעות רבים אחרים בעולם, נוטים להיחלש נגד הדולר האמריקאי. לנוכח ריבוי גורמי ההשפעה ששוק מטבע החוץ נתון להם כיום, אי הוודאות גדולה מאוד ולכן התנודתיות של השקל צפויה להמשיך להיות גבוהה״. מסביר מנחם.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO הוסיף כי ״העליה החדה בשער הדולר מהווה איתות של השווקים הפיננסיים לעליה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, והמשך מגמת ההחלשות כלכלת ישראל.
העליה בשער הדולר היא פגיעה נוספת ביוקר המחיה בישראל. התוצאה היא התייקרות מיידית של חופשות הקיץ של ישראל רבים הנמצאים בחו"ל, והתייקרות עתידית של התשומות המיובאות ומוצרי צריכה.
בחודש הקרוב צפוי הפיחות בשער הדולר להתגלגל לכיסו של הצרכן באמצעות עליות מחירים, כאשר כבר בסוף החודש צפויה עליה במחיר הבנזין , אלא אם הממשלה תחליט להגדיל את הסובסידיה.
לאחר ירידה בקצב האינפלציה השנתית ביולי לקצב של 3.3% בשנה האחרונה, עליות המחירים הצפויות במדד חודש אוגוסט צפויים להחזיר את קצב האינפלציה חזרה לרמה של כ-4%.
החלשות השקל באה על רקע המשך חוסר הודאות הפוליטית, הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל והעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם אתגרים אלו. זאת במקביל לחוסר ודאות לזהות נגיד בנק ישראל הבא לאחר סיום כהונת הנגיד הנוכחי בחודש נובמבר.
ב-7/9 צפויה החלטת הריבית של בנק ישראל, והפיחות בשקל יחד עם המשך הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל, עלולים להוות גורמים התומכים בהמשך מדיניות העלאת ריבית של בנק ישראל, בין אם בעדכון הנוכחי ובין אם בעדכון הבא״.