"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ישראל היא "כלכלת אי" - מתוך בחירה
בשני מחקרים שפרסמנו לאחרונה בפורום קהלת, אנו מצביעים על כך שישראל היא "כלכלת אי" לא בגלל גזירת גורל, אלא בשל מדיניות ממשלתית - אלו הסיבות
ראש הממשלה נתניהו. גם הרכב הקואליציה בעייתי מבחינת היכולת לספק מחוות . צילום: מארק ישראל סלם
טור אורח

ישראל היא "כלכלת אי" - מתוך בחירה

בשני מחקרים שפרסמנו לאחרונה בפורום קהלת, אנו מצביעים על כך שישראל היא "כלכלת אי" לא בגלל גזירת גורל, אלא בשל מדיניות ממשלתית - אלו הסיבות

רן פיטוסיניסן אברהם
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעיית יוקר המחיה היא בעיה כואבת לכלל הציבור הישראלי, והיא מושפעת בין היתר מהקושי לייבא מוצרים לישראל. לעיתים נשמעת הטענה כי השיעור הנמוך של יבוא הסחורות ביחס לתוצר בישראל, הנמוך באופן משמעותי בהשוואה למדינות ה־OECD, נוצר בשל היותנו "כלכלת אי". השוק לא תחרותי ומאופיין ביבואנים גדולים בעלי כוח מונופוליסטי, שגורמים לצרכן הישראלי לשלם ביוקר בהשוואה לצרכנים במדינות המפותחות.

בשני מחקרים שפרסמנו לאחרונה בפורום קהלת, אנו מצביעים על כך שישראל היא "כלכלת אי" לא בגלל גזירת גורל, אלא בשל מדיניות ממשלתית.

ראשית, אנו מראים כי ליבואנים בישראל קשה להתמודד עם המכס הישראלי. במדדים בינלאומיים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס ביבוא, זמני היבוא ארוכים באופן משמעותי בהשוואה לרוב מדינות ה־OECD, ועלותו גבוהה. במילים פשוטות - ליבואנים בישראל נדרש זמן רב יותר לייבא סחורה, ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. במקרים רבים, חסמי יבוא מסוג זה הופכים את היבוא ללא־כדאי, דוחקים יבואנים קטנים אל מחוץ לשוק בשל הקשיים להתמודד עם הרגולציה, ומונעים מהצרכן הישראלי ליהנות ממחירים אטרקטיביים ומהיצע רחב יותר ואיכותי יותר של מוצרים ושירותים.

הרגולציה רק החמירה

שנית, אנו מראים כי לאורך השנים הרגולציה על היבוא לארץ הלכה והחמירה. לקראת סוף 2014, ועדת לנג המליצה למכון התקנים לצמצם תקינה בתחום היבוא - אך מאז, התקנים שנוספו היו רבים יותר מאשר התקנים שבוטלו לאורך כמעט 70 שנות קיומו של מכון התקנים. מלבד התקנים, גם החקיקה המגבילה יבוא של משרדי הממשלה גברה, כמו גם מספר הנהלים של הרגולטורים השונים - שמטבעם הם פחות שקופים לציבור, המעקב אחריהם נמוך יותר והמיפוי שלהם לוקה בחסר או לא קיים.

קניות בסופר (ארכיון), צילום: עמי שומן

נוסף על הנטל הרגולטורי הרב, הליך היבוא לישראל הוא יקר למדי בשל חוסר היעילות של נמלי הים בארץ. באופן מסורתי, נמלי ישראל מדורגים במיקום נמוך בעולם - בייחוד נמל אשדוד, שמדורג בעקביות ב־15 הנמלים שבתחתית דירוג היעילות. לאורך השנים, ממשלות ישראל פעלו בשורה של רפורמות כדי להפחית את יוקר המחיה, שאחת מהמשמעותיות שבהן היתה הגברת התחרות בנמלי הים.

כפועל יוצא של אותה הרפורמה, כיום פועלים בחיפה שלושה נמלים פרטיים - נמל מספנות ישראל הוותיק, נמל המפרץ שנכנס לפעילות בסוף 2021, ונמל חיפה המופרט שנכנס לפעילות לאחרונה. הכניסה לפעילות של נמל המפרץ הניבה תוצאות מהר מאוד. מדד הדירוג לנמלים של הבנק העולמי הקפיץ את נמל חיפה בדירוג יעילות פריקת המכולות - מהמקום ה־196 למקום ה־56. למרות השינויים המבורכים, הנמלים הפרטיים עדיין סובלים מחסמי תחרות ממשלתיים, הגורמים לכך שעלויות היבוא לארץ יהיו גבוהות במיוחד.

אם כן, ישראל מתפקדת כ"כלכלת אי" לא בגלל חסמים אובייקטיביים המשפיעים על הכלכלה, אלא מכיוון שזוהי המדיניות שמתווה ממשלת ישראל לדורותיה. סחר חופשי הוא גורם חשוב לשגשוג כלכלי ולתחרות על ליבו של הצרכן, דרך הפחתת מחירים ושיפור מגוון המוצרים ואיכותם. כדי להיאבק ביוקר המחיה, על נבחרי הציבור לפעול במדיניות של פתיחת המשק הישראלי ליבוא חופשי.

הכותבים הם כלכלנים בפורום קהלת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...