"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כאן גרים בעושק: "אי אפשר לעמוד בעלויות - חייבים פיקוח על שכירות"
הזינוק במחירים הפך את הקיום של המון שוכרים לסיוט מתמשך: " מתייקרים בצורה ניכרת, יש תחושה שלא חיים כאן במציאות"
צילום: קוקו // משלמים יותר
זעקת השוכרים

כאן גרים בעושק: "אי אפשר לעמוד בעלויות - חייבים פיקוח על שכירות"

הזינוק במחירים הפך את הקיום של המון שוכרים לסיוט מתמשך: " מתייקרים בצורה ניכרת, יש תחושה שלא חיים כאן במציאות"

0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

זמנים קשים: אנה גדליה, מעצבת גרפית מגבעתיים, גרושה ואם לשלושה ילדים מתבגרים, לא יכולה שלא לחוש מחנק כלכלי. "בכל שנה מעלים לי את שכר הדירה, וכעת העלו לי את שכר הדירה מ־9,000 שקלים ל־9,700 שקלים. שכר הדירה עמד על 8,000 שקלים לפני שנתיים, כלומר - בשנתיים שכר הדירה שלי התייקר ב־1,700 שקלים", היא מספרת בתוגה. "דמי השכירות באזורנו מתייקרים בצורה ניכרת, ויש תחושה שלא חיים במציאות".

גם עבור נוית שמעוני, אנימטורית ויצרנית קעקועים זמניים, רווקה המתגוררת בתל אביב, המצב קשה מנשוא. "עברתי לדירה הנוכחית לפני שלוש שנים והחוזה היה לשלוש שנים. נתתי צ'קים קדימה בשיא הקורונה, כאשר הערבויות היו אז גבוהות היות שתכננתי לגור בדירה לאורך הרבה שנים. זה היה לי חשוב מאוד, כי אני עובדת מהבית. החוזה שלי צפוי להסתיים בסוף ספטמבר, ולא האמנתי שבעלת הדירה תעלה לי את שכר הדירה מ־6,600 ל־9,000 שקלים. לאחר מכן בעלת הדירה הסכימה להוריד את הסכום ל־8,500 שקלים בתנאי שזה לא יכלול תיקונים מתחת ל־500 שקלים.

"אני תל־אביבית שגדלה בתל אביב. אם אני יוצאת מתל אביב, זה אומר שמשהו רע קורה פה. בינתיים התחלתי לחפש, וראיתי שבבת ים, למשל, ניתן למצוא דירת 3 חדרים משופצת ב־5,500 שקלים. שמעתי על אישה הרה שעומדת ללדת ונגמר לה החוזה. בעל הדירה רצה להעלות לה את דמי השכירות ב־3,000 שקלים. היא ביקשה שלושה חודשים להתאקלם עם התינוקת והוא סירב.

"כל החיים שלי שילמתי תמיד את כל מה שצריך, ואני מרגישה שהמדינה דוחקת אותי החוצה אל מעבר לים. צריך שיהיה פיקוח על מחירי השכירות במדינה".

גם אצל ר' מאזור המרכז המצב דומה. "אנחנו גרים שנתיים בדירה בצפון ת"א, שילמנו שכירות של 9,000 שקל. בעלת הדירה החליטה לעבור בעצמה לת"א ואמרה שהשכירות מאוד התייקרה, ובגלל שגם היא משלמת יותר - אז היא מקפיצה לנו את השכ"ד ב־2,000 שקל, העלאה של 25% בתוך שנתיים לשוכרים טובים. בלית ברירה החלטנו לשלם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...