ראש מועצת אורנית לשעבר: "הכל קרס בגלל ההתנהלות שהיתה במליאה כולה - אופוזיציה וקואליציה"

ראש מועצת אורנית לשעבר במתקפה: הכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"ישראל היום", על החשש מקריסה כלכלית ביישוב היוקרתי, עוררה סערה וחילופי האשמות בתוך המועצה ומחוצה לה בקרב מתמודדים לראשות היישוב ולמליאת המועצה.

קבוצות הווטסאפ היישוביות והרשתות החברתיות סערו אף הן, ודיונים רבים נערכו בשאלה מי אשם במצב שאליו הגיעה המועצה.

ביום חמישי בערב השיק שלומי לנגר - ראש המועצה לשעבר, שהפסיד בבחירות הקודמות לאחר עשור בתפקיד - את קמפיין הבחירות שלו. ברקע פרסום הכתבה, הוא ביקש הזדמנות להסביר את עמדתו שלא הובאה, וששופכת אור נוסף על המצב הנוכחי.

"כשנבחרתי ב־2008 לתפקיד ראש מועצת אורנית, היה זה רגע אחרי שמשרד הפנים קיבל החלטה לאחד את הרשות עם רשויות נוספות באזור. זה מאוד הכעיס אותי, ורציתי להוכיח לכולם שזה לא נכון". לנגר הצליח לצמצם את הגירעון וטרפד את יוזמת האיחוד ללא העלאת מסים.

ממסמכים שסיפק לנגר עולה כי עד 2019, שנה לאחר שהפסיד בבחירות, היתה אורנית רשות יציבה. "אורנית היתה היישוב היחיד שהגיע לאיתנות כזו כרשות יציבה ללא מקורות הכנסה חיצוניים", הוא טוען.

עימותים ללא הרף

אין חולק על העובדה שבשנים האחרונות מועצת אורנית לא מתנהלת באופן מיטבי. עימותים משמעותיים מתרחשים בין הקואליציה לאופוזיציה, דבר שמקשה את התנהלותה וקידום של פרויקטים.

לנגר מאשים כי התנהלות זו היא שגרמה לקריסה. "הכל קרס בגלל ההתנהלות שהיתה במליאה כולה - אופוזיציה וקואליציה, מלחמות עולם והורדות ידיים. המועצה נכנסה לכל בור אפשרי, ובמקומות שבהם לא היו בורות - הביאו אתי חפירה כדי לייצר כאלו".

לטענתו, בין היתר הוקמה שכונה שהוא סירב לקדם משום שהיתה גירעונית, ואזור תעסוקה שיזם נבלם ולא הוקם עד היום, כך שהוא לא מספק כספים נוספים למועצה, שלה אין הכנסות מעסקים. גם יוזמה למכירה של חלקות קבר בבית העלמין של היישוב, שאמורה היתה להכניס כספים רבים, לא קודמה.

"הזמן קפא באורנית במשך חמש שנים. נוצרו חובות ותביעות נגד המועצה", הוא טוען. "מדובר ביישוב מדהים במקום אסטרטגי, עם אנשים נפלאים. צריך להחזיר אותו לדרך המלך", הוא מסכם.

יש לציין כי לצד לנגר מתמודדים כמה מועמדים ומועמדות לראשות המועצה, וכתבה זו אינה המלצה להצביע למועמד כזה או אחר. כמו כן, יצוין כי לצד השיחה עם לנגר, נעשתה פנייה לכמה אישי ציבור ביישוב שהביעו כעס על כך שלא קיבלו הזדמנות להשמיע את עמדתם בכתבה הקודמת, אך הם סירבו להציג את עמדתם.