אם אין אני לי: הצורך לקחת אחריות על העניינים הפיננסיים האישיים

תיק הנכסים הפיננסיים של תושבי ישראל מסתכם ב־4.87 טריליון שקלים (בסוף הרבעון הראשון של השנה), ומתוכו 2.3 טריליון (קרוב למחצית) מוחזקים על ידי המשקיעים המוסדיים כגון קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, קופות הגמל והפיצויים ועוד. היתרה מוחזקת על ידי הציבור ישירות ובאמצעות קרנות נאמנות.

בין המגמות שניתן לזהות בהתפתחות אפיקי ההשקעה בתקופה זו, ניתן לציין את הירידה ביתרת המניות בישראל בשיעור של 8.2% (הן מהוות 13% מהתיק) ועלייה של 8.5% בהשקעות בחו"ל (הן מהוות 15% מהתיק).

במחצית הראשונה של 2023 עלה מדד המניות העולמי ב־14%, מדד הנסד"ק ב־32% (במונחי דולר), מדד הניקיי ב־27% (במונחי ין), בעוד מדד תל אביב 125 ירד ב־2%. גם במדדי האג״ח בארץ ובחו"ל נרשמו הבדלים בין הסוגים השונים. מדד האג״ח השקליות הממשלתיות לטווח ארוך ירד ביותר מ־1%, בעוד מדדי אג״ח צמודות המדד לטווח ארוך עלו ביותר מ־2%. שער השקל יחסית לדולר פוחת בתקופה זו בכ־5%.

נוסף על הבדלים בין ביצועי השווקים בארץ ובחו"ל, החזיקו משקי בית רבים ביתרות עובר ושב גבוהות (יותר מ־400 מיליארד שקלים), וחלק ניכר מהם לא ערכו אפילו בדיקה מה האפשרויות הפיננסיות המתאימות להם ספציפית (צמצום הלוואות, הפקדה לפיקדונות, השקעה במוצרי פנסיה או מוצרי שוק ההון).

מהשונות בביצועי אפיקי ההשקעה השונים במחצית הראשונה של שנת 2023 (שאינה ייחודית דווקא לתקופה זאת), כמו גם ליתרות ההולכות וגדלות באחזקות הציבור במוצרים הפנסיוניים מחד ויתרות העו"ש הגדולות מאידך, מחדדים ומבליטים את הצורך של משקי הבית לקחת אחריות על העניינים הפיננסיים.

יש לתת יותר חשיבות למה שעושים עם הכסף לעומת איך עושים יותר ממנו, ולנהל תקציב משפחתי תוך שימת דגש על ההוצאות וגם על הטיפול בהשקעות הפיננסיות והפנסיוניות. זאת, תוך ניצול אפשרות הניוד בין המוצרים השונים בתחום אצל אותו יצרן או אצל יצרן חלופי.

חשוב גם לשים לב לעלויות ולאפשרות לצמצמן.