סיבות לדאגה: סך ההשקעות בששת החודשים האחרונים בהייטק הישראלי עמד על 3.7 מיליארד דולר - צניחה של 68% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה והנתון הנמוך ביותר מאז 2018, כך עולה מסקירת מכון המחקר והמדיניות SNPI.
מחברי הסקירה מסבירים כי שני הנושאים המרכזיים המשפיעים על הכלכלה הישראלית ותעשיית ההייטק נותרו המיתון הגלובלי וחוסר היציבות בעקבות שינויי החקיקה המוצעים. השילוב בין השניים הביא לפגיעה קשה ומתמשכת בהייטק הישראלי בחציון הראשון, נכתב בסקירה.
עוד עולה מהסקירה כי חלה ירידה גם במספר סבבי הגיוס: מספר הסבבים ברבעון האחרון עמד על 103 - לעומת 250 בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההשקעות בסטארטאפים ישראליים ברבעון השני של 2023 עומד על 1.7 מיליארד דולר, מדובר ברבעון השישי ברציפות והנתון הנמוך מאז 2018.
ישראל נשארת מאחור בזמן שהעולם מתאושש מהמיתון: המשך הירידה בהשקעות מתרחש בשעה שאירופה וארה"ב מתחילות לצאת מהמשבר עם עלייה בהשקעות הון סיכון של 34% ו־15% בהתאמה ברבעון האחרון.
"דרושה מדיניות חכמה"
מחברי הסקירה מעריכים כי חלק מהיציאה של סקטור ההייטק העולמי מהמיתון מיוחס להשקעות גדולות בטכנולוגיות AI: הערכה כי כ־1,400 חברות הייטק בישראל משתמשות בטכנולוגיה זו, וסך ההשקעות בשנתיים האחרונות בחברות אלה עמד על כמחצית מסך השקעות ההון סיכון בהייטק הישראלי. עם זאת, יש לזכור כי בינה מלאכותית אינה סקטור מובחן, ולכן מדובר בהערכות בלבד.
לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף SNPI, "נתוני החציון הראשון של השנה הם נורת אזהרה נוספת לכל מי שעתידה הכלכלי של ישראל חשוב להם. ההייטק הישראלי עלול שלא להישאר כאן בעוד עשור גם ללא חוסר היציבות הפוליטית - ואף מוקדם יותר באווירה הנוכחית. עלינו לזכור שאין לישראל מונופול על חוכמה, ובוודאי שלא על משאבים.
"מה שיש לישראל הוא יתרון טכנולוגי עצום שנבנה בעמל רב במשך עשורים, שחייבים לשמרו - ולשם כך דרושה אסטרטגיה המכתיבה מדיניות חכמה, עקבית במטרותיה, וגמישה בכליה. אין לנו זמן לבזבז".
לאחר עשור של עלייה - קיפאון בשכר: קצב העלייה לאורך 10 השנים האחרונות עמד על כ־3.7% בשנה בממוצע. עם זאת, השילוב של האינפלציה הגבוהה לצד ירידה בעדכוני השכר הוביל לקיפאון בשכר הריאלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו