קיפאון אמת או תעתוע? מחירי הנדל"ן לאן

העסקאות לרכישת דירות חדשות הצטמצמו ב־45% בהשוואה לתקופה הנסקרת בשנה שעברה, על פי ממצאי בדיקת הכלכלנית הראשית באוצר. הסיבות מובנות: התייקרות ניכרת של הדירות עצמן; עלייה דרמטית בשיעור הריבית, וכפועל יוצא מכך התייקרות של הלוואות המשכנתא; וגורם כלכלי משמעותי ותיק שנקרא "מצב רוח".

על רקע המחלוקות הפוליטיות השונות במדינה, מצב הרוח, איך לומר, לא משהו, והרוכשים "יושבים על הגדר" עד יעבור זעם.

העלאות הריבית התכופות מכבידות לא רק על סקטור רוכשי הדירות ("לקוחות הקצה"), אלא גם על סקטור הקבלנים. חלקם פשוט הרימו את בלם היד ולא רוכשים בתקופה זו מגרשים חדשים (בטח לא בעסקאות מזומן, שהן יקרות מאוד למימון), חלקם נאנקים תחת עלות מימון של רכישות העבר של מגרשים לבנייה, שהאמירה בחדות (ולכן פועלים לממש נכסים או להכניס שותפים עסקיים כדי למתן את הוצאות המימון שעלו דרסטית).

במקביל לכך, ניכרת ירידה חדה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות. זהו ההווה, ואותו כולם מכירים פחות או יותר אותו הדבר. אך שאלת מיליון הדולר (בשער שקל גבוה) היא - מה צפוי בשוק המגורים בעתיד הקרוב? כפי שאמר פעם פלאטו שרון ז"ל, במבטא הצרפתי הכבד - "העולם בידיים של אנשים אופטימיים". האסכולה האופטימית תטען כי לאחר שיפוזרו העננים מהשמיים הקודרים, יסגרו כבר איזו פשרה סבירה בבית הנשיא. בסופו של דבר, כל העיניים תהיינה נשואות לארה"ב.

חזרה על מה שהיה

כשבארה"ב יתחילו להוריד את הריבית (דבר הצפוי לקרות, לפי הערכות מרב המומחים, בשנים 2024 ו־2025) - בכל העולם וגם כאן יתחילו להוריד את הריביות. ומה אז יקרה? התחלות בניית דירות חדשות בירידה.

האם כתוצאה מכך המחסור הכללי בדירות ישתפר או יחריף? בכל מקרה, הגידול באוכלוסייה בכל שנה - לא מחכה. התבוננות על ההיסטוריה הקצרה מלמדת שלאחר כל מעגל קצר של עצירה ברכישת דירות חדשות - באה התפרצות גדולה של ביקושים קשיחים, שחוזרים לשוק המגורים.

בדיוק כך היה לאחר כישלון תוכנית מע"מ 0 של שר האוצר דאז, יאיר לפיד.

בדיוק כך היה לאחר שתוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר דאז, משה כחלון, נכשלה בריפוי משבר הדיור (שרק החריף מאז); וכך גם צפוי לקרות בסמוך לאחר פיזור העננה הפוליטית וחזרה לרמות ריבית נמוכות יותר.

היטיב לתאר זאת קהלת (א, ט) - "מה שהיה הוא שיהיה".

הכותב הוא עורך דין המייצג חברות בנייה