הולך ודועך: ביום שישי האחרון הדולר נגע ברמה של 3.75 שקלים - שיא של ארבע שנים וחצי. הדולר חצה את רף ה־3.70 שקלים כבר לפני עשרה ימים. זאת, לאחר התבטאות הרמטכ"ל לוי בנושא איראן כי "יש התפתחויות שליליות שעלולות להביא לפעולה" וכן לאחר שהכנסת אישרה את תקציב המדינה, שזכה לביקורות רבות בעיקר בשל הגדלת תקצוב מוסדות חרדיים שאין בהם לימודי ליבה.
אלא שמה שנראה היה אז כאירוע נקודתי אחד מני רבים, נראה כיום כ"התבססות" של הדולר מול השקל באזורים הגבוהים, ותסריט של 3.80 שקלים לדולר שנראה היה דמיוני עד לפני כמה חודשים - כבר מעבר לפינה.
פיחות כה משמעותי של השקל צפוי להשפיע על המשך ההתייקרות של המוצרים המיובאים ויקשה על בנק ישראל במאבקו להורדת האינפלציה העקשנית בישראל - שבינתיים מסרבת לרדת מ־5% בשנה. הנאום של הנגיד בשבוע שעבר המחיש את הקושי שבו מצוי הבנק המרכזי.
בנאום החריג והעוצמתי קישר הנגיד אמיר ירון בין אי־הוודאות סביב הרפורמה המשפטית לבין פיחות השקל והאינפלציה, ואותת למקבלי ההחלטות כי "ככל שמגמת פיחות השקל תימשך, ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר" - כלומר העלאות ריבית נוספות.
נציין כי כבר היום, כלכלנים רבים חוזים כי ב־10 ביולי תעלה הריבית במשק שוב, בפעם ה־11 ברציפות, לרמה של 5%.
"זעזוע מקומי משמעותי"
"אין ספק כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים. הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת ודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים", אמר הנגיד.
שוק המט"ח מהווה מדד חשוב לתחושה ביחס לכלכלה הישראלית, אמר הנגיד והוסיף כי ישראל חווה "פיחות עודף" של כ־10%, כזה שאינו נגזר מהקשר שנאמד בין שער החליפין לשוק המניות בארה"ב כמו שהיה עד לסוף 2022. שער החליפין החזוי עומד על כ־3.3 שקלים לדולר, בעוד שער החליפין בפועל נע סביב 3.7 שקלים לדולר.
"על כל אחוז פיחות, צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית האחוז. יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז". במילים אחרות, אמר הנגיד שהאינפלציה נכון לעכשיו היתה אמורה להיות כבר באזור ה־4% ולא 5% - נתון של סוף אפריל.
זעקת הנגיד
לנגיד, שמסיים את הקדנציה בעוד כחצי שנה ולא ברור בשלב זה אם היא תוארך, חשוב היה כנראה להתעכב על הקשר הזה בין השינויים המשפטיים לבין שער השקל והאינפלציה, גם כדי לענות למבקריו הטוענים כי נכשל במדיניותו של העלאות הריבית.
הנגיד חזר על קריאתו כי "על מקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית. ככל ששינויים חוקתיים יבוצעו, הם חייבים לשמור על חוזקם ועצמאותם של המוסדות, וזאת תוך שיח של כל בעלי העניין ובהסכמה רחבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו