"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש מחיר לחופש: רק 12.3% יעסיקו אסירים משוחררים

הזדמנות שנייה? נראה שלא: אף ש־68% מהמעסיקים מאמינים שמדובר בכלי שיקומי - 41% לא יקבלו לעבודה • מיזם חדש יציע השתלבות תעסוקתית עם ליווי טרום השחרור

,עודכן
0השמעה
אסירים בבית כלא, אילוסטרציה. צילום: משה שי

רק 12.3% מהמעסיקים מוכנים להעסיק אסירים משוחררים, אף ש־68% מהם רואים בתעסוקה כלי שיקומי חשוב, כך עולה מסקר שערך שירות התעסוקה יחד עם שירות בתי הסוהר, שבו השתתפו 1,965 מעסיקים.

מטרת הסקר היתה לבחון את עמדות המעסיקים ביחס לשילובם התעסוקתי של אסירים משוחררים. עוד עולה כי 41% הצהירו שאינם מוכנים לשקול העסקת אסיר, ו־43.3% הצהירו שיהיו מוכנים לשקול זאת.

רק 22.1% מהמעסיקים שכרו בשלב כלשהו אסיר משוחרר לעבודה וכ־20% דיווחו שלא יעשו זאת שוב, אף שכ־45% מהם דיווחו על חוויה די חיובית. בקרב אותם 77% מהמעסיקים שלא שכרו כלל לעבודה אסיר משוחרר, רק כמחצית ישקלו להעסיק אסיר משוחרר בעתיד או שיבחרו לעשות זאת בפועל. אך 55% מהם הבהירו שלאופי העבירה ולמידת חומרתה תהיה השפעה מכרעת על החלטתם לשקול להעסיק או להעסיק בפועל אסירים משוחררים בעתיד.

עבירות מין ורצח הן הקו האדום עבור מרבית המעסיקים. כ־70% מכלל המעסיקים, בין שהעסיקו אסירים משוחררים ובין אם לאו, הבהירו שלא יעסיקו אסירים משוחררים שהורשעו וריצו עונש בגין עבירות מין לסוגיהן ועבירת רצח.

עבירות המין נתפסות כחמורות ביותר, אחריהן עבירת הרצח ורק לבסוף עבירות רכוש (לרבות הונאות) ואלימות. 39% הבהירו שיסרבו להעסיק עברייני מין מורשעים ואילו 30% הצהירו שיסרבו להעסיק אסירים משוחררים שהורשעו במעשה רצח.

שיקום לפני השחרור

נתוני שב"ס מלמדים על שיעורי רצידיביזם (דפוס התנהגותי של עבריינים מורשעים אשר שוחררו מהכלא לקהילה ושבים לבצע עבירות) גבוהים במיוחד, כאשר 43% מהאסירים המשוחררים בשחרור מלא (כלומר, לא היו זכאים לקיצור של שליש) משנת 2016 לא רק שלא הצליחו להשתלב מחדש בחברה לאחר שחרורם, אלא שחזרו לרצות עונש מאסר בתוך 5 שנים משחרורם.

רב גונדר קטי פרי (ארכיון),צילום: יהונתן שאול

אף ש־68% מהמעסיקים מאמינים שלשילוב תעסוקתי יש השפעה מכרעת על סיכויי ההשתקמות של האסיר המשוחרר, בכל זאת רק 38% מאמינים בסיכוי הריאלי לשיקומו. סקר זה, אומרים בשירות התעסוקה ובשב"ס, מחזק את הצורך במיזם החדש של שב"ס ושירות התעסוקה, "משתלבים", המציע השתלבות תעסוקתית של אסירים משוחררים עם ליווי שיחל עוד בין כותלי הכלא.

במסגרת התוכנית, תהליך השיקום התעסוקתי והליווי של שירות התעסוקה יחל עוד בין כותלי הכלא, שלושה חודשים קודם לשחרור האסיר, ויימשך עד לשילובם בעבודה. את התהליך מובילים מתאמי ההשמה, המאמנים התעסוקתיים ויועצי הקריירה של שירות התעסוקה.

שלושה חודשים קודם לשחרור, קצין התעסוקה בכלא יחד עם שירות התעסוקה מתחיל בגיבוש הגיליון התעסוקתי של האסיר, שבמסגרתו האסיר מכיר את הצוות המקצועי של שירות התעסוקה אשר ילווה אותו עם שחרורו, לרבות מתאמי השמה, יועצי קריירה ומאמנים תעסוקתיים.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בפרויקט מיוחד ומצוין לטעמי שנעשה יחד עם שב"ס. הוא נמצא בתחילת הדרך ואין לי ספק שהוא יניב תוצאות טובות. קרוב למחצית מאלה ששהו בבתי הסוהר חוזרים שוב וזו דלת מסתובבת. כדי למנוע את זה, המיזם הזה מציע מסלול חיים נורמטיבי. ברגע שאין לו עבודה, הוא צריך לחפש את עצמו והוא לפעמים פוגש חברים מהעבר שמחזירים אותו לאותה דרך. זה ערך חברתי בלתי רגיל שיכול להוסיף אלפי אנשים לשוק העבודה וזה גם ערך כלכלי לשוק העבודה".

מסלול חיים נורמטיבי

לדברי נציבת בתי הסוהר, רב־גונדר קטי פרי: "אחד היעדים שהצבתי בפני הארגון עם כניסתי לתפקיד הוא הרחבת הרצף השיקומי והטיפולי לצרכיו של הכלוא, במטרה לאפשר את שילובו המיטבי בקהילה.

"אמנם אנו ארגון כליאה, וככזה אחריותנו מסתיימת לכאורה ביום השחרור, אולם לתפיסתי, חובה על המוסדות החברתיים לשלב זרועות ולייצר רצף שימשיך את התהליכים המתרחשים בכלא, על מנת לייצר אזרחים מועילים ותורמים, ובכך לרפא מעגלים רחבים יותר: האסיר עצמו, משפחתו, הקהילה שאליה הוא שייך וביטחונם האישי של תושבי המדינה כולה", מסכמת פרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר