משלמים וחוששים: חצי מהישראלים מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי

30% מהישראלים בגילי 44-18 נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת מצרכי מזון ומוצרי יסוד, וכ־16% מבני 65 ומעלה נאלצו לוותר על הוצאות רפואיות (תרופות וכדו'). זוהי תמונת המצב הנוכחית בישראל המשקפת את העובדה שהסוגיה המרכזית שמטרידה את הציבור הישראלי היא בעיית יוקר המחיה.

כשני שלישים מהציבור סבורים שהמצב הכלכלי של המשק הישראלי הורע עד הורע משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכמחציתם מדווחים על הרעה גם במצבם הכלכלי האישי. הציון הממוצע שקיבלה הממשלה מהציבור בהורדת יוקר המחיה, בסולם של 1 עד 5 עומד על 1.8 - שמשמעותו לא מספק. כך עולה מסקר עמדות הציבור בנושא יוקר המחייה וכלכלה המתפרסם היום (שני) לראשונה, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה מאי 2023.

מהנתונים עולה כי שיעור המוטרדים מסוגיית יוקר המחיה גובר בקרב גילים נמוכים יותר. כ־15% מגילי 44-18 ויתרו על נושאי חינוך (חוגי ילדים, שיעורים פרטיים וכו'). לא פחות מדאיגה תמונת המצב בקרב האוכלוסייה המבוגרת, וממנה עולה כי כ־21% מהם נאלצו לחסוך באוכל. באופן כללי, כ־75% בממוצע מהנשאלים ציינו שנאלצו בשנה החולפת לוותר על הוצאה כלשהי - יותר ממחציתם ויתרו על בילוי, 27% ויתרו על רכישת רכב, 26% ויתרו על מצרכי מזון או על מוצרי יסוד אחרים, 21% ויתרו על רכישת מוצרים בני קיימא, 14% ויתרו על רכישת דירה ו־12% ויתרו על הוצאה בתחומי חינוך או בריאות.

כשני שלישים מהציבור סבורים שמחירי המזון הם הדבר המשמעותי ביותר כיום בסוגיית יוקר המחיה, כמחצית מהמשיבים ציינו את מחירי הדירות בישראל ו־29% את המסים העקיפים. "באופן לא מפתיע, גילינו שהדבר שהכי מטריד את הציבור הישראלי הוא יוקר המחיה. מה שכן הפתיע זה שהציבור לא שם את הזרקור על הדיור, אלא בעיקר על מוצרי המזון. כלומר, בחיי היום־יום הציבור מוטרד מהקניות בסופר שהפכו ליקרות", מסבירה דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל ולכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מהסקר עולה כי כמעט 60% מהציבור סבורים שהממשלה היא האחראית ליוקר המחיה בישראל. 27% בלבד מטילים את האחריות על המונופולים הגדולים בתחומי התשתיות, ורק אחוזים בודדים (4%-3%) סבורים שהאחריות מוטלת על היצרניות המקומיות, היבואנים או רשתות השיווק. 76% מהמשיבים נתנו לממשלה ציון לא מספק עד נכשל במדיניותה בהורדת יוקר המחיה, ורובם (56%) נתנו לה ציון נכשל. רק 8% נתנו ציון חיובי כלשהו, ומתוכם רק 2% נתנו ציון מצוין.

לדברי אבירם־ניצן, "בסוף הציבור חי את היום־יום, ואם אתה לא גומר את החודש, בסוף זה מה שמטריד את הציבור". שיעור המוטרדים מיוקר המחיה בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר (עד 9,999 שקלים לחודש למשק בית) הוא כצפוי גבוה בהשוואה ליתר קבוצות ההכנסה ועומד על כ־36%. ברקע לסקר, בולטת העובדה, כי על אף הציון הנמוך שהממשלה מקבלת מהציבור, ממצאי הסקר המדאיגים והעובדות בשטח, תקציב המדינה וחוק ההסדרים שצפויים להיות מאושרים השבוע בכנסת, לא מקדישים לסוגיה את תשומת הלב המצופה מהציבור ולא מספקים עבורה את הפתרונות הדרושים. הסקר שנערך בקרב 761 משתתפים, מתפרסם לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.