במודי'ס מבהירים: "כדי להעלות את התחזית יידרש פתרון למתחים בישראל"

לאחר שהורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל, סוכנות הדירוג מודי'ס סקרה היום (שני) את המצב הכלכלי בארץ ופירטה את הסיבות שהביאו אותה לשנות את אופק הדירוג. בסקירה אמרה סגנית נשיא בכירה במודי'ס, קאת'רין מולברונר, כי העלאת התחזית בחזרה לאופק חיובי תדרוש "פתרון למתחים בישראל".

"המצב הפיסקאלי בישראל חיובי, אז הורדה נוספת כרוכה בשינוי של הערכת הפרופיל של ישראל, שיש בה חוזקות כמו ההייטק ורזרבות הגז", אמרה מולברונר על האפשרות שתהיה ירידה נוספת בתחזית או אפילו בדירוג עצמו. "לכן, זה יקרה בתרחיש חמור ביותר". ומה יגרום להעלאת תחזית הדירוג של ישראל בחזרה לחיובי? "זה קרה לנו עם ישראל כמה פעמים, שהעלנו את התחזית לחיובית ואז היא ירדה ליציבה. העלאת התחזית תדרוש פתרון למתחים בישראל והמשך צמיחה כלכלית, כפי שראינו בשנים קודמות", הסבירה מולברונר.

סגנית הנשיא של מודי'ס פירטה את הסיבות שהביאו את הסוכנות לקבל את ההחלטה. "הסיבה העיקרית להורדת תחזית הדירוג של ישראל היא השינויים במערכת המשפטית שמתכננת הממשלה, שהורידו את היכולת לצפות את מהלכיה", אמרה מולברונר. "אם הממשלה תשלוט על מינוי שופטי עליון זה יפגע בעצמאות המוסד המשפטי. חוזקת מערכת המשפט חשובה בעיקר במדינה כמו ישראל, שבה הממשלה שולטת על הכנסת, התפקיד של נשיא המדינה סמלי בלבד, ולרשויות מקומיות אין הרבה כוח. החשש העיקרי שלנו בישראל הוא השינויים המהירים שניסתה הממשלה להעביר ללא הסכמה, רחבה שזה סימן לא טוב עבור עוצמת המוסדות.

במודי'ס דיברו גם על מצב התעסוקה במגזר החרדי, בדגש על גברים: "האירועים הראו לנו שיש פה ממשלה שמוכנה לקחת סיכונים גדולים עם הכלכלה והחברה. מדיניות הממשלה הייתה לא צפויה לעומת מה שראינו לפני. דיברנו על הדמוגרפיה וההשפעות הדתיות בעבר וההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים, במיוחד שיש להם השתתפות נמוכה בהרבה מיתר הקבוצות בחברה הישראלית. הם הולכים לעלות באחוזים ניכרים בחברה הישראלית. יש כלכלה שבנויה על הייטק ויש צורך לעוד עובדים בסקטור הזה ובסקטורים אחרים ולחרדים יש מיומנויות נמוכות". 

"בלי השוואות להונגריה"

כדי להבין כיצד נבחנה ישראל וביחס לאילו כלכלות נערכה הבדיקה, הושוותה הכלכלה הישראלית לזו הבריטית, הפולנית והיו כאלה שדרשו אף להשוות אותה גם לזו ההונגרית. על כך סיפרה מולברונר: "בדקנו את ישראל בהשוואה לבריטניה, ממשלה שמוכנה לקחת סיכונים כלכליים ופוליטיים גבוהים. הניקוד היה שונה אבל השוונו למצב שם אחרי הברקזיט. השוונו גם לפולין, אבל הניקוד שלנו לפולין נמוך יותר. יש מי שבישראל משווה את המצב להונגריה. ממש לא הייתי הולכת רחוק עד להשוואה להונגריה. בישראל מדדי התקשורת החופשית והחברה הרבה יותר משמעותיים".

במוד'יס הביעו העניקו משקל גבוהה למחאות ולהפגנות ב-15 השבועות האחרונים בהם יצאו מאות אלפים לרחובות כדי להביע את דעתם על התנהלות הממשלה ואופן העברת הרפורמה. "הצעת המפתח היא שינוי אופן בחירת השופטים, מי יכול להחליט איך ממנים שופטים וכמה ההשפעה של הפוליטיקאים גדולה. זה אומר שהמחאה נמשכת. חלק עבר קריאה ראשונה, וזה אומר שקריאה שנייה ושלישית יכולות לעבור מהר כי יש להם את הרוב בכנסת והם יכולים לדחוף במהירות את החלקים האלה בכנסת", אמרה סגנית הנשיא. 

לדברי מולברונר, "המחאה גם הראתה או חשפה מחלוקות גדולות בחברה הישראלית ויש להם הרבה מה לעשות עם הדמוגרפיה בישראל, כלומר הסיכונים הפוליטיים עוד יישארו לתקופה. יש סכנה אם המשבר הזה לא יפתר והמתחים ימשיכו ויהיו עוד מחאות של מגזר ההייטק ויזמים שמאיימים לעזוב את המדינה ולקחת את הכסף. זה מצביע על זה שההון עוזב וזה השפיע על השקל והשווקים - אבל אין אינדיקציה שההון באמת עוזב כעת את המדינה. מגזר ההייטק הוא מאוד נייד, מקבל הרבה השקעות מעבר לים, מארה"ב ויש חשש שאם המתחים האלה ימשכו אז לא יושקע עוד כסף בישראל או שלא יוקמו בישראל עוד סטארטאפים. הסיכון הוא לא שהתעשייה הזו תיעלם בתוך שנה או שנתיים אבל ההייטק חשוב מאוד לכלכלה הישראלית".

העיניים פקוחות לתקציב

בסוכנות מוד'יס אופטימיים מאוד מהכוונה להעביר במושב הכנסת הקרוב את התקציב הדו-שנתי שהתחייבה עליו הממשלה. על אף הצמיחה, שירדה מעט בישראל (כמו בכל מקום אחר בעולם) , נכנסו לקופת המדינה כספים רבים ממסים ומנדל"ן וכמובן הכנסות גבוהות מההייטק. 

"ומה קורה אם התקציב לא יעבור? לממשלה יש רוב קבוע ומוצק יחסית לישראל. 64 כשצריך 61. אי העברת תקציב תוביל לבחירות מוקדמות. ב-2019/20 היו 3 שנים בלי תקציב. אז אי העברת תקציב תהיה טריגר להקדמת הבחירות. אם התקציב לא יעבור ההשפעה תהיה כמובן שלילית. הפוליטיקה בישראל מאוד מקוטבת וכניסה למעגל חדש של בחירות זה לא ברור איך זה יראה אבל ההשפעה תהיה שלילית", אמרה מולברונר.  

אחרי ההודעה של מודי'ס ביום שישי האחרון, פרסמו נתניהו וסמוטריץ' במוצ"ש תגובה למהלך. ראש הממשלה ושר האוצר לא הביעו דאגה מההחלטה של הסוכנות לשנות את תחזית הדירוג מחיובית ליציבה. הם טענו שהאנליסטים "מזהים נכון את חוזקתה של הכלכלה", אך מנגד פקפקו בהיכרותם את ישראל. נתניהו וסמוטריץ' אמרו שמחלוקות פוליטיות יכולות ליצור "חוסר ודאות זמני" ולטענתם אלו "סיכונים שנלקחו בחשבון".