שמואל סלבין, (69) מנכ"ל משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה לשעבר, משוכנע כי כל האזהרות שנשמעו לאחרונה בנוגע להשלכות הכלכליות הכבדות של רפורמת לוין יתבררו כלא נכונות.
החותמים על המכתבים שנשלחו על ידי המנכ"לים לשעבר וגם על ידי מאות כלכלנים, מונעים לתפיסתו ממניעים פוליטיים שגובלים בחוסר אחריות כלפי המשק הלאומי. הוא טוען שמארגני המכתב כלל לא פנו אליו בתור מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. סלבין, העומד כיום בראש חברה ציבורית קרן ריט סלע קפיטל נדל"ן, אותה הקים יחד עם אלי בן חמו - יורה לכל הכיוונים.
מה דעתך על האזהרות של מנכ"לים בכירים לשעבר ושל מאות הכלכלנים הבכירים שאומרים כי הרפורמה תחליש את מערכת המשפט וכתוצא מכך תפגע בכלכלה.
"אני הייתי מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה והקמתי גם עסקים. אני חושב שהמכתבים שהם כתבו הם מכתבים פוליטיים עלובים. אני אשתדל להיות כלכלן ולא לדבר פוליטיקה. הם איימו עלינו שאם נלך לרפורמה משפטית יורידו לנו את דירוג האשראי, אבל בואי נדבר על הנתונים. למשל, האינפלציה - מתוך מדינות ה-OECD אנחנו השניים הכי נמוכים בשנת 2022.
"נתון שני – יש לנו יתרות מט"ח בבנק ישראל של כמעט 200 מיליארד דולר, כמעט חצי מהתוצר, אין יתרות כאלה במדינות אחרות. עיקר הדברים שחברות דירוג האשראי מתעסקות בהן זה יחס חוב לתוצר שבסוף השנה האחרונה עמד על 60.9%. כשאני בודק מה קורה בעולם – ביפן יחס חוב לתוצר עומד על 264%, בסינגפור שיאיר לפיד שולח את המשקיעים להשקיע שם, יחס חוב תוצר הוא 126%. ואני מדבר רק על הכלכלה ולא על הדמוקרטיה בסינגפור".
סלבין הוסיף כי "חברות הדירוג בוחנות את העצמאות של בנק ישראל שיש לו עצמאות מוחלטת. כלומר, אם את מסתכלת על הפרמטרים הכלכליים של אינפלציה של צמיחה ושל יחס חוב תוצר של עצמאות, בנק ישראל ויתרות מט"ח, אנחנו מתוך 38 המדינות של ה-OECD, במדינות המצטיינות ביותר. לכן מי שכותב את המכתבים האלה הם פוליטיקאים, קחי לדוגמא את טרכטנברג שהיה במפלגת העבודה. אני רואה שגם חלק מהחברים שלי לשעבר מנכ"לי משרד האוצר - אף אחד מהם לא בנה עסקה, הם עוברים ממקום למקום. רק פוליטיקה מעניינת אותם, אין שום קשר לכלכלה. רוצים לגרום נזק למשק הלאומי, העיקר שהדעה הפוליטית שלהם תישמע".
עם זאת, בסוף השבוע האחרון גם JPMorgan וגם ברקליס כתבו שהרפורמה עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי בישראל כפי שקרה בפולין ב-2015. קשה להאשים את הבנקים האלה בשמאלנות.
"המתנגדים מהממשלה יוצרים רעש רקע והבנקים הזרים מבחינים שיש התנגדות בחלק קטן מהציבור וזה בעיקר החלק האמיד של האוכלוסייה. הבנקים מגיבים לרעשי הרקע אולם לאחר שהם ישבו על הנתונים האמיתיים של המשק הישראלי הם יבינו שהנתונים מצוינים. הבנקים מספיק חשובים לדעת להבחין בין רעשי הרקע הפוליטיים לבין נתוני היסוד האמיתיים של המשק הישראלי".
מה דעתך על התגובה בבורסה בתל אביב שנסחרת בתקופה האחרונה בתשואת חסר לעומת השווקים האמריקנים?
"הבורסה ירדה ואחרי זה עלתה. ניסיונות לקשר בין הרפורמה לביצועי הבורסה זה דבר מטומטם. ולגבי היחלשות השקל – הריבית בארה"ב גבוהה יותר משאר הריבית בארץ ולכן אנשים קונים מדי פעם דולרים כדי לקבל תשואה גבוהה יותר. ובגלל שיתרות המט"ח בארץ הן בין הגבוהות בעולם, זה נראה לי דבר מקושקש ופשוט לא נכון".
ראינו שיש בנקים שמזהירים מפני משיכת פיקדונות מהארץ.
"מדובר בהפקרות, אף מנהל בנק שהיה לו בעל שליטה מעליו לא היה מעז לומר את השטות הזאת ואת השקר הזה שיש נזילת כסף החוצה כי התברר שכסף מחוץ לארץ ממשיך לזרום לישראל ביתר שאת. לכן, לאנוס נתונים כדי לשרת עמדה פוליטית - אם אתה עושה את זה כפוליטיקאי זאת עבודה שלך, אם אתה עושה את זה על תואר כלכלן או מנכ"ל לשעבר זה פשוט אידיוטיזם".
אז כל המחאה הזאת היא מחאת שמאל?
"יש לך ספק בכלל בעניין? אגב, למה לא פנו אלי כמנכ"ל משרד האוצר לשעבר?".
- אבל חלק מהחותמים עבדו עם נתניהו ומונו על ידו.
"נתניהו בניגוד לשמאלנים לוקח גם אנשים שיש להם דעות אחרות משלו, כי הוא לוקח אנשים לפי המקצועיות שלהם ולא לפי הדעות שלהם. למה אני כל כך מזדעק? כי הם (החתומים על מכתבי המחאה) עושים עוול למקצוע, כי הם רותמים את עמדות הפוליטיות והם אונסים את הנתונים הכלכליים המצוינים, זה מה שמכעיס אותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו