האם דירוג האשראי של ישראל באמת בסכנה? בכמה תוזיל התכנית להורדת ההתייקרויות במשק את ההוצאות שלנו? ומה יקרה למחירי הנדל"ן בשנת 2023? על כאלה ועוד בפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום". אורח הפודקאסט: ד"ר לכלכלה אלכס קומן, פרשן כלכלי בכיר במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
"כלכלה מאוד מושפעת מפסיכולוגיה", מסביר קומן בתשובה לשאלה על הקשר בין דירוג האשראי של ישראל לרפורמת לוין ומציין את המדד החדש יחסית בבורסה האמריקנית ESG S&P500, שמרכז חברות ענק שעומדות בקריטריונים של אחריות סביבתית, חברתית וממשל תאגידי (Environmental Social and Governance).
"אם הממשלה מקבלת חוקים ואין מספיק איזונים ובלמים – זה עלול לפגוע בכלכלה. למשל טורקיה עם ארדואן. טורקיה היא מדינה עם המון המון עוצמות, אבל השליטה של ארדואן הרסה את המטבע הטורקי, האינפלציה שם מטורפת, אנחנו רואים את זה גם באיראן. מי שנותן את דירוג האשראי שואל את עצמו, האם השוק הוא שוק חופשי, זה מה שהם אוהבים, ששערי המטבע משקפים איזון בין ביקוש להיצע ואם יש לך יוזמה האם את יכולה להתפתח איתה, בניגוד למשטרים שבהם הידיים שלך כבולות והדברים הם לא כל כך רציונליים. הרצון הוא שתהיה תחרות חופשית וחלק מתחרות חופשית הוא שיש משטר דמוקרטי שניתן לעשות מה שאת רוצה במסגרת הרגולציה הקיימת".
לדבריו, "כשנכנסות לפה חברות ענק כמו קארפור או סבן אילוון הם עושים את זה בין היתר בגלל שהם יודעים שמדובר בשוק חופשי, שלא פתאום יעברו חוקים נגדם".
בנוגע לתוכנית שהוצגה לפני שבוע וחצי על ידי ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ להורדת ההתייקרויות משק, קומן אומר: "התוכנית להוזלת ההתייקרויות לא אפויה. האפקט שלה יהיה 30-40 שקלים לחודש לכיס של האזרח. מי שנמצא במצוקה לגבי איך לשלם את המשכנתא שלו שעלתה באלף שקלים - זה לא מה שיציל אותו. קשישים שמתלבטים בין תרופות למזון, 40 השקלים האלה זה לא מה שיפתור להם את הבעיה. זה לא פתרון שיוציא לנו מים מהסלע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו