"התקציב הקרוב יכלול שורה של תוכניות לשילוב טוב יותר של חרדים ושל ערבים בשוק התעסוקה בישראל. אני מאוד אופטימי בעניין הזה. אני חושב שזאת הממשלה הטובה ביותר לעשות את זה, זה לא יעבוד בכפייה, ודווקא בהרכב הקואליציוני הנוכחי ניתן לעשות את זה נכון", הבטיח אמש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת העיתונאים בה הוצגה תכנית הממשלה לטיפול בגל ההתייקרויות.
ראש הממשלה נתניהו הצטרף לדבריו והוסיף: "זה לא יעבוד בכפייה. זה יוצר ריאקציה. הטענה שזה יעבוד בכפייה לא עובדת. יש לנו יכולת לעובד ביצירת מנגנונים שאומרים לאנשים כדאי לכם להיכנס לשוק העבודה, כדאי לכם להשקיע".
אז למה התכוונו השניים?
ל"ישראל היום" נודע כי אחד הפתרונות שנשקלים בימים אלה לעידוד לימודי ליבה בקרב ילדים חרדים היא יצירת מסגרות חינוכיות לשעות אחה"צ בהן הילדים החרדים יוכלו ללמוד באופן וולונטרי לחלוטין מקצועות מתמטיקה, אנגלית, מחשבים ומדעים.
התכנון הוא כי המסגרות ינוהלו על ידי גופים פרטיים – כמו למשל, קרנות חינוך שיודעות לעבוד עם המגזר החרדי, וזאת בסבסוד חלקי של המדינה. הכוונה היא לאפשר לכל ילד חרדי שהוריו יהיו מעוניינים בכך ללמוד בשעות אחה"צ, כך שהדבר לא יפריע ללימודים "הרגילים" בשעות הבוקר.
מה צריך כדי שהתוכנית תצליח?
מדובר כאמור ברעיון ראשוני שנשקל בימים אלה, אבל אם התוכנית תיכלל בחוק ההסדרים, סוגיית המימון לא תהווה בעיה. ומה כן? מידת היענות הציבור החרדי שייתכן ותהיה נמוכה, לפחות בשלבים הראשונים. מהסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי מעל שליש (34%) מן ההורים בבתי הספר שבהם הבנים לא לומדים אנגלית, מעוניינים שילדיהם ילמדו אנגלית בבתי הספר. 44% מהנשאלים אמרו שהם היו מעוניינים שביניהם ישתתפו בחוגים וקורסים באנגלית מחוץ למסגרת בית הספר.
סביר להניח כי תכנית שכזאת, אם תצא אל הפועל, יכולה להצליח במיוחד בקרב המשפחות החרדיות בהן האימהות עובדות בתחום ההייטק, ובשלב יותר מאוחר יכולה להתרחב גם לכלל המגזר החרדי.
האם דווקא סמוטריץ' שכזכור הוביל את הגדלת קצבאות האברכים יצליח לעודד לימודי הליבה במגזר החרדי ובהמשך להעלות את שיעור התעסוקה בו? הזמן יראה, ובינתיים ניכר שהן שר האוצר והן ראש הממשלה מבינים היטב כי שיעור התעסוקה בקרב החרדים חייב לעלות. שיטת המקל והגזר בה נקט ליברמן כשר האוצר כדי לעודד לימודי ליבה במגזר החרדי לא עובדת ורק מייצרת "ריאקציה" כפי שאמר נתניהו. השיטה של הממשלה החדשה תצטרך להיות רק "הגזר" ואולי הרבה "גזרים", אז נותר רק לקוות כי הדבר יעבוד.
למה בכלל ללמוד ליבה?
קשה להפריז בחשיבותם של לימודי הליבה במגזר החרדי (אנגלית, חשבון ועברית) - יש להם השלכות כלכליות כבדות לא רק על המגזר עצמו אלא ברמת המשק כולו. היקף לימודי ליבה נמוך לא מאפשר לאוכלוסייה זו להשתלב בשוק התעסוקה בצורה מיטבית. בעוד ששיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה (80%), ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים ועומד על כ־50% בלבד.
"אם השילוב בתעסוקה של הגברים החרדים לא ישתנה, הפגיעה בתוצר בשנת 2035 תקפוץ ל־80 מיליארד שקלים וב־2050 ל־220 מיליארד שקלים, זאת קטסטרופה", הזהיר ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, לפני כחודשיים בשיחה עם "ישראל היום".
המשמעות המעשית של המספרים האלה היא פשוטה – זליגת העוני למגזר הכללי בעתיד, בתנאי שהמצב הקיים לא ישתנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו