הקפאת מחירים תפגע בצמיחה הכלכלית

בימים אלה דן משרד האוצר, יחד עם ראש הממשלה ויועציו, על אפשרות לסבסוד מוצרים ושירותים מסוימים על מנת למנוע את התייקרותם. התומכים בסבסוד כזה טוענים כי המים, החשמל, הארנונה והדלק הם בין השאר "מחוללי האינפלציה". אלה, לטענתם, גורמים לגל עליית מחירים של מוצרים רבים נוספים במשק - ואם רק נקפיא אותם - האינפלציה תיעצר (או לפחות תתמתן).

ישנם שני גורמים מרכזיים המחוללים את האינפלציה הנוכחית. הראשון הוא עודף ביקוש מקומי, הנובע משוק עבודה חזק עם ביקוש גבוה לעובדים לצד אבטלה נמוכה ועליות שכר משמעותיות ברוב ענפי המשק. עודף ביקוש זה מתבטא בגידול בצריכה הפרטית ובקניית נכסים, כולל דירות, המעלים בסופו של דבר גם את מחירי הדיור.

הגורם השני הוא בעיות בצד ההיצע, שנובעות בעיקר מהמצב הגלובלי: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, היציאה ממשבר הקורונה, וסיבות נוספות שגרמו לבעיות בשרשרות האספקה העולמיות.

אלה גורמות גם להתייקרות חומרי גלם רבים, ובכללם פחם המשמש לייצור חשמל ונפט המשמש לייצור דלק. שילובם של שני גורמים אלה - הביקושים החזקים כאן והבעיות בצד ההיצע בעולם - גרמו לעליית מחירים מתמשכת ולאינפלציה.

האחריות למלחמה באינפלציה מוטלת בעיקר על בנק ישראל, והכלי המרכזי שלו להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית. ריבית גבוהה יותר מקטינה את הצריכה ואת ההשקעות במשק בטווח הקצר, ובכך מחלישה את לחצי האינפלציה.

הממשלה מצידה יכולה לסייע לבנק ישראל במלאכתו, או להפריע לו. אם הממשלה תחליט לסבסד את מחיר החשמל ודומיו, תוך הגדלת ההוצאה הממשלתית, היא תייצר גידול נוסף בביקושים המקומיים. כתוצאה מכך לחצי האינפלציה יתגברו, לא ייחלשו.

נוסף על כך, "הקפאת מחוללי האינפלציה" גם תייצר עיוותים רבים במשק, שיפגעו בצמיחה, ובכך יקטינו את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. מחירי המוצרים והשירותים השונים משמשים בכלכלה מודרנית איתות חשוב עבור צרכנים ויצרנים.

כאשר מפעל יכול לייצר מוצר זהה בשתי טכנולוגיות שונות, הראשונה עתירת חשמל והשנייה עתירת הון (למשל שימוש במכונה מתקדמת יותר, שצורכת פחות חשמל), הוא עשוי לבחור בטכנולוגיה הראשונה אם מחיר החשמל נמוך ובטכנולוגיה השנייה אם מחיר החשמל גבוה.

רוב הציבור נוטה להאמין שמדיניות של "הקפאת מחוללי האינפלציה" תסייע לעצור את האינפלציה, ולא מודע לכך שמדיניות כזו רק תחריף את לחציה ותפגע בציבור עצמו.תפקידם של הכלכלנים לשקף זאת לציבור, ולשכנע את קובעי המדיניות לא להתפתות למהלכים שטחיים ומזיקים.

הכותב הוא ראש פורום קהלת לכלכלה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר