חייל מקבל משכורת, אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

דו"ח האוצר: מי מקבל פנסיה תקציבית של 44 אלף שקל בחודש וממשיך לעבוד?

הממונה על השכר במשרד האוצר מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לפנסיה של הפורשים מצה"ל • על פי הדו"ח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2021 - השכר הממוצע של גמלאי צבא הקבע, שנקלטו בשוק העבודה בשנת 2019, עמד על 21,400 שקלים - כלומר פי 2.1 מהשכר הממוצע במשק • כל הפרטים

הדו"ח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2021 אותו מפרסם היום (רביעי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לפנסיה של הפורשים מצה"ל.

הקצבה הממוצעת בצה"ל עמדה בשנת 2021 על 17,819 שקלים בחודש. הקצבה החודשית לפורש לפנסיה בדרגת אלוף הינה 44,514 שקלים, תת-אלוף 39,098 שקלים, אל"מ - 28,181 שקלים, סא"ל - 20,168, של הנגדים - 15,622 שקלים לחודש.

חיילי צה"ל (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום ארכיון: זיו קורן,

צה"ל מתחיל לשלם את הסכומים האלה מגיל הפרישה משירות קבע אשר עמד בשנת 2021 על 44.9 שנים בלבד בקרב הקצינים ו-50.3 שנים בקרב הנגדים. כלומר, המשתחררים משירות קבע בצבא הם אנשים בגילי העבודה שרובם גם ממשיכים לעבוד במקביל. לפי הדו"ח, יותר מ-75% מגמלאי הקבע בצבא, בגילי 67-42, מועסקים או שהם בעלי חברות במקביל לקבלת הקצבה מהמדינה.

איזה שכר הם מקבלים "באזרחות"?

מהדו"ח של האוצר עולה כי השכר הממוצע של גמלאי צבא הקבע, שנקלטו בשוק העבודה בשנת 2019, עמד על 21,400 שקלים - כלומר פי 2.1 מהשכר הממוצע במשק. מעניין לציין כי קיים קשר חיובי בין קצבה מצה"ל לבין השכר בשוק הפרטי.

כלומר, ככל שהקצבה מהצבא גבוהה יותר - השכר מחוץ לצה"ל גבוה יותר. כך, לדוגמא, בעשירון העליון של פורשים משירות הקבע מרוויחים יותר מ-84 אלף שקל בחודש בממוצע וממשיכים לקבל במקביל כמעט 23 אלף שקלים פנסיה מצה"ל.

חיילי צה"ל בעמדת בידוק (אילוסטרציה), צילום: דובר צה"ל

מדיניות זו נובעת ככל הנראה מהרצון של צה"ל לשמר כוח אדם איכותי ולמנוע זליגה של מצטיינים להייטק ולמקומות עבודה נוספים בשוק הפרטי עם שכר גבוה. זאת משום שבצה"ל לא קיים מודל שירות המאפשר שכר גבוה בתחילת הדרך ללא פנסיה תקציבית או גישור בהמשך. כך שלמעשה מדיניות התגמול בצה"ל בנויה על פנסיות, שעולות לקופת המדינה סכומים אסטרונומיים - סך התחייבות המדינה בגין הפנסיות התקציביות במערכת הביטחון כבר הגיעה, נכון לסוף השנה שעברה, ליותר מחצי טריליון שקל.

עוד עולה מהדו"ח, כי השכר הממוצע של עובדי מערכת הביטחון נע בין 11,337 שקלים בקרב משרתי הקבע הראשוני בצה"ל לבין 30,385 שקלים למשרתים ביחידות הסמך של משרד הביטחון.

המשרתים בצה"ל מרוויחים יותר מאשר במשטרה ובשירות בתי הסוהר - גם בהשוואה לגיל וגם בהשוואה לוותק. הוצאות השכר בשב"ס גדלו ב-17% מאז 2017, זאת למרות הירידה המשמעותית ביחס מספר האסירים לכל עובדי השב"ס מ-2.26 בשנת 2012 ל-1.79 בשנת 2021, בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין.

פערים מגדריים

בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון, עם זאת מספרן נמוך משמעותית ממספר הגברים המועסקים בהם ושיעורן נע בין 17.96% אזרחיות עובדות צה"ל ל-29.9% משרתות בצה"ל. פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים באופן יחסי בגופי הביטחון, כך שבצה"ל נצפים פערי השכר הגבוהים ביותר, כ-25%. בשב"ס פערי שכר הנשים והגברים עומדים על 5% בלבד.

ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון (למצולמות אין קשר לכתבה), צילום: דודו גרינשפן

בנוסף, הדוח חושף את רמות השכר במערכת הביטחון, כך השכר בדרגת רב-אלוף (רמטכ"ל) עמד בסוף  2021 על כ-101 אלף, קצין בדרגת אלוף משתכר כ-70 אלף שקל, תת-אלוף - 55 אלף שקל, אלוף-משנה - 40.6 אלף שקלים ורב-סרן - 23.5 אלף שקלים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לנתונים: "השכר בצה"ל מושפע בעיקרו מהשכלה, מוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים - אין כל פער בין שכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה"ל. בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כוח האדם והגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות".

הגדלות הרמטכ"ל

בהקשר של הדו"ח נזכיר כי שר הביטחון בני גנץ כמעט הפיל את הממשלה על סוגיית "הגדלות הרמטכ"ל". בעקבות העתירה שהוגשה נגד צה"ל כי "הגדלות רמטכ"ל" משולמות בניגוד לחוק, גנץ ביקש לפני כחצי שנה מהממשלה "להכשיר" רטרואקטיבית את ההגדלות כדי שיהיו חלק מהקצבה. סך תוספות הרמטכ"ל עולה לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה.

החוק עבר בקריאה ראשונה ונבלם עקב התנגדות למהלך. בשל תקופת הבחירות בג"ץ נתן ארכה למדינה עד תחילת פברואר, ולכן הסוגיה לא הסתיימה והיא תהפוך להיות חלק מכאב הראש של שר הביטחון הבא. נוכח נתוני הדו"ח נשאלת השאלה עד כמה התוספות המדוברות נחוצות לכל מי שמקבל אותן.

הממונה על השכר, קובי בר נתן, צילום: אורן בן חקון

הממונה על השכר, קובי בר נתן, מסר: "מערכת הביטחון הינה מהמערכות החשובות ביותר בישראל. בתקופה האחרונה שוק העבודה העולמי נמצא בטלטלה, המייצרת אתגרים חדשים בגיוס ושימור כוח אדם, ומערכת הביטחון מושפעת גם היא מתהליכים אלו ונדרשת לפתרונות יצירתיים בהקצאת המשאבים לטובת עמידה ביעדיה והבטחת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו בטוחים שאימוץ מודל חדשני, כמו זה שנחתם עם הגופים החשאיים לפני מספר חודשים, יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי הגיוס והשימור של גופי הביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו