על הכוונת - הקפאת ריבית המשכנתאות: ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני קיימה היום (שני) את הדיון הראשון שלה ובמרכזו סקירת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על מצב הכלכלה במשק, לרבות נושא יוקר המחיה ועליית הריבית במשק. יו"ר הוועדה אמר כי הוא מודאג שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של הנגיד, וביקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ליזום הצעת חוק שתקפיא את התייקרות המשכנתא עבור השכבות החלשות במדיה והריבית במשק תעלה.
"אנחנו מביעים דאגה רבה, העלייה התכופה בריבית יוצרת עלייה ביוקר המחייה, זה נעשה בצורה תכופה מאוד. אנחנו מודאגים שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה. המשק הישראלי הוא משק חזק, והיה ראוי שמי שנמצאים במעמד כלכלי נמוך לא יפגעו יותר. אמרתי ואני חוזר ואומר, ועדת הכספים תדון ותמשיך לדון בכל הנושאים האלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה".
יצוין כי בנק ישראל הוא גוף עצמאי, והחלטות בנושא גובה הריבית במשק מתקבלות רק בבנק ישראל. כאשר בנק ישראל מחליט על העלאות הריבית כדי להילחם באינפלציה, אחת המטרות שלו היא להקטין את הביקושים, כלומר לגרום לציבור לצרוך ולהוציא פחות, מה שאמור בסופו של דבר להוריד את המחירים.
כאשר ח"כ גפני מציע לבטל את התייקרות המשכנתא בעת שהריבית עולה הוא למעשה מייצר השפעה מנוגדת לזו של בנק ישראל, וכתוצאה מכך, על מנת להוריד את האינפלציה עלולות להידרש העלאות ריבית גבוהות יותר בעתיד. עליית הריבית מתגלגלת להתייקרות מחיר הכסף של הבנקים ולכן משפיעה על המשכנתאות וההלוואות – זאת בדיוק המטרה של בנק ישראל. הרצון לעזור לשכבות החלשות הוא כמובן מבורך, אך הדרך המוצעת, על ידי הקפאת תשלום המשכנתא בעת עליות הריבית, עלולה להיות בעלת השלכות כלכליות שליליות.
נגיד בנק ישראל אמר במהלך הסקירה בוועדת הכספים: "אנחנו רואים בתחזיות את האינפלציה יורדת ברבעון הראשון של 2023, ובצורה חזקה יותר ברבעון השני ולקראת הקיץ" – על העלאות הריבית, ציין כי לא נותרה ברירה נוכח עליית האינפלציה, והימנעות מכך עלולה להביא להתקבעות האינפלציה ועלייתה. עוד קרא להסכמי שכר מדודים במגזר הציבורי: "להסכמים רחבים מידי, תהייה פגיעה רחבה מידי בעומק האינפלציה". עוד הוסיף הנגיד כי בנק דיגיטלי חדש נוסף צפוי להיפתח.
הנגיד התייחס גם לריביות על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויוותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית, תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים – בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כך קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים.
לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב "שאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה - רוסיה, מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו משכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל יחד עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן. יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים אחד לאחד עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב לא צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".
בהמשך סיכם הנגיד את הסוגייה: "הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית. למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחויב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".
הנגיד התייחס אף להסכמי השכר הצפויים להתחדש בתקופה הקרובה: "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את השנים 2022-2020, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו