העליתם את הריבית והאינפלציה לא יורדת, ולפי התחזיות תמשיך לעלות בחודשים הקרובים.
"לתהליך השפעה הריבית על האינפלציה לוקח זמן - בין חצי שנה לשנה. זה לא שמעלים את הריבית, ומייד האינפלציה יורדת. אחד האתגרים במדיניות מוניטרית הוא שיש לך שליטה על כלי מדיניות משמעותי - הריבית - שלוקח זמן עד שהוא עובד, ובינתיים העולם משתנה וצריך להעריך בכמה תצטרך לשנות את המדיניות.
"לגבי האינפלציה, כרגע אנחנו יודעים שבחודשים הקרובים האינפלציה תישאר ברמה של 5% ואולי אף יותר, ורק לקראת פברואר־מארס היא אמורה להתחיל לרדת. קצב האינפלציה השנתי נמדד בהשוואה לשנה אחורה, ואנחנו יודעים שבשנה שעברה בחודשי החורף נרשמה עלייה באינפלציה. אז כל עוד אין אירוע דרמטי, האינפלציה אמורה להתחיל לרדת כשהמדדים הללו ייצאו".
אמרת שלוקח זמן עד שהריבית משפיעה. לאור העובדה שאנחנו מתקרבים לסיום ההעלאות, האם תשקלו להעלות בקצב איטי יותר של 0.25% במקום בהעלאות גדולות של 0.50%?
"מבחינת המינון של העלאות הריבית אנחנו תמיד מסתכלים על כל הנתונים וכל המשק ואנחנו מחליטים מהו המינון הנכון. אדגיש, שמדובר בתהליך וככל הנראה עדיין לא גמרנו את התהליך של העלאת הריבית. אנחנו עדיין חושבים שצריך עוד ריסון מוניטרי כדי להוריד את האינפלציה. הקצב של העלאת הריבית ייקבע כמובן בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה.
אנחנו נמצאים בסביבת האינפלציה הגבוהה ביותר מאז שנות ה־80 בעולם וגם בישראל. והאתגר שלנו הוא להחזיר את האינפלציה כמה שיותר מהר לתוך היעד כדי שהאנשים לא יצטרכו להתמודד במציאות של 5-6-7%. ככל שמשך הזמן מחוץ ליעד האינפלציה יתארך, האנשים יתחילו לפקפק ביכולת של הבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה ליעד, והם יתחילו לקחת את זה בחשבון בהחלטות הכלכליות שלהם – אם זה במו"מ על השכר, אם זה בקביעת מחירים, ואז המחיר של הורדת האינפלציה יהיה הרבה יותר גבוה. צריך להבין: כלכלה יציבה צריכה מחירים יציבים, ואנחנו מחוייבים לזה.
עושים צעדים הכרחיים
"אם הולכים אחורה לשנות ה־80, אז נדרשו להעלות את הריביות לרמות הרבה יותר גבוהות כדי להוריד את האינפלציה מהרמה של 10% ויותר לרמה של מתחת ל־5%. אנחנו לא רוצים להיות במצב כזה. ולכן אנחנו יודעים שהצעדים שאנחנו נוקטים היום יש להם מחיר, זה כואב לאנשים – כל מי שיש לו משכנתא מרגיש את זה – אנחנו מודעים לזה, אבל אם לא נפעל עכשיו המחיר שהאזרח ישלם בעתיד יהיה הרבה יותר גבוה".
בנק ישראל הוא גוף עצמאי, אבל בשבוע הבא תידרשו לתת הסברים לכנסת על גובה הריבית. אתם לא חוששים מכך שזה לא יסתיים רק בהצגת המדיניות אלא אולי גם בניסיונות בעתיד להתערב בפעילות הבנק?
"צריך להפריד בין שני דברים, אנחנו גוף עצמאי וזה אחד התנאים החשובים ביותר לכלכלה מודרנית שיש בנק מרכזי עצמאי, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להסביר לציבור ולכנסת מה אנחנו עושים. להפך, אנחנו שמחים להופיע בפני ועדות הכנסת, בתקשורת, בכנסים ובעוד מקומות כדי להסביר על המדיניות שלנו ולמה אנחנו מעלים את הריבית. אני חושב שזאת גם החובה שלהם כנבחרי ציבור לשאול".
הדגשתם בהחלטת הריבית שהמשק הישראלי הוא איתן, איך בכל זאת המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה ישפיע על כלכלת ישראל?
"קודם כל, יש שוני בין כלכלות אירופה לארה"ב. בארה"ב המצב הוא הרבה יותר טוב מאשר באירופה, נכון שיש האטה שם, אבל באירופה יש אתגרים הרבה יותר משמעותיים בעיקר בגלל התלות שלהם באנרגיה זולה מרוסיה. לכן, די סביר שהצמיחה באירופה תהיה הרבה יותר נמוכה מאשר בארה"ב.
שתי הכלכלות האלה, האמריקאית והאירופית, משפיעות עלינו. אחד המנועים לצמיחה שלנו הוא הייצוא, ואם יש האטה משמעותית בצמיחה בעולם, זה יפגע בייצא שלנו. עם זאת, צריך לציין כי הייצוא שלנו בשנים האחרונות הושפע פחות מהמתרחש בעולם כי המוצרים שאנחנו מוכרים הם בעיקר בתחום ההייטק שהיה פחות מושפע מתקופת הקורונה. כיום אנחנו רואים האטה גם בתחום ההייטק, וזה בוודאי יכול להשפיע על המשק הישראלי, אבל אנחנו עדיין חושבים שהמשק הישראלי איתן ונמצא ברמת פעילות גבוהה. אנחנו לא חושבים על מיתון בארץ, אנחנו חושבים על האטה מהרמות הגבוהות שראינו בשנתיים האחרונות".
משפיע על כולם
בארה"ב הרוב המכריע של המשכנתאות הן בריבית קבועה ל־30 שנה ולכן העלאות ריבית של הפד לא משפיעות מהר על מצבו של הצרכן, פה בישראל יותר מ40% מהמשכנתאות הן בריבית פריים. האם אתם לא מוטרדים מיציבות כלכלית של משקי הבית ישראל?
"השוני בין ישראל לארה"ב הוא שהעלאת הריבית משפיעה לא רק על מי שעומד לקחת משכנתא, אלא גם על מי שלקח משכנתא. בישראל גם מי שלקח משכנתא לפני חמש שנים מרגיש את זה כי החלק שצמוד לפריים התייקר. מבחינת היציבות של משקי הבית בישראל - דווקא המגבלות בישראל למי שלוקח משכנתא הן מאוד נוקשות ביחס לעולם – אני מדבר על היחס של תשלום להכנסה - וזאת לא כדי להגן על הבנקים, אלא בעיקר להגן על הצרכן כדי שלא יהיה יותר מדי חשוף להעלאות הריבית.
מי שלקח משכנתא לפני חמש שנים פחות מושפע ממישהו שלקח משכנתא לפני שנה, אבל גם מי שלקח לפני שנה היה מוגבל לכמה הוא יכול לקחת ומה יכולת החשיפה שלו".
"יש מומנטום לירידה"
כמה פער להערכתכם אמור להיות בריבית הסופית בין הפד לבנק ישראל?
"אין לנו כלל למה אמור להיות הפער בין הריבית של בנק ישראל לבין הריבית של הפד, זה תלוי מה קורה באינפלציה אצלנו וזה תלוי במה קורה עם האינפלציה אצלם. להם יש אינפלציה הרבה יותר גבוהה, אז אתה מצפה מראש שהריבית שלהם תהיה יותר גבוהה כדי להוריד אותה".
בארה"ב הריבית הגבוהה כבר התחילה לבלום את העליות בשוק הדיור, למה זה לא קורה בישראל?
"אני לא בטוח שהריבית בישראל לא משפיעה על שוק הדיור. זה נכון שבדרך בה הלמ"ס מודדת את המחירים עדיין לא רואים ירידה, אבל אנחנו שומעים שהקבלנים במקום להוריד את המחיר נותנים הטבות שהן שוות ערך לירידה במחיר. לכן אני חושב שיש כאן מומנטום לפחות להאטה בקצב עליית מחירי הדיור.
אם הממשלה החדשה תתמיד בקצב התחלות בנייה חדשות שהיו בשנה האחרונה, אני חושב שנראה את ההשפעה על מחירי הדירות. הציבור צריך להבין שהממשלה הבאה שנכנסת נחושה להמשיך את קצב הבנייה הגבוה, וזה בסוף ייתן את הטון ונראה התמתנות במחירי הדירות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו