יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, שניתן לא לעבוד בו מבלי שינוכה על כך יום חופשה. אף שמרבית הסקטורים לא עובדים, יש עובדים רבים שבוחרים כן לעבוד ביום זה, ויש לא מעט שאלות הקשורות לזכויות העובדים. כמה משלמים לעובדים יומיים ולעובדים שעתיים ביום הבחירות? האם מותר לחייב עובד לעבוד? שוחחנו עם עו"ד עינת כרמי־ברק, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד סלומון, ליפשיץ ושות'.
האם יום הבחירות הוא יום חופשה?
על פי חוק יסוד הכנסת, משמעות יום הבחירות במישור יחסי העבודה היא יום שבתון. לפיכך, למעט עובדים העוסקים בשירותים הנחשבים שירותים ציבוריים, עובדים לא חייבים להתייצב ביום זה לעבודה, והמעסיק לא יכול - ואף אסור לו - לחייבם לעבוד.
יום השבתון אינו תלוי בקיום ו/או במימוש זכות הבחירה: יום השבתון חל על כל העובדים במשק, לרבות עובדים זרים ובני נוער שאינם בעלי זכות בחירה. למי שמפעילים שירותים ציבוריים, מומלץ לפנות אל העובדים בהקדם וליידע אותם כי הם נדרשים לעבודה ביום זה, כמובן - תוך אפשרות מימוש זכות הבחירה.
האם מעסיק יכול ו/או רשאי לאפשר לעובדיו לעבוד ביום הבחירות במקומות עבודה שלא מספקים שירותים ציבוריים?
החקיקה אינה מסדירה סוגיה זו, אך אם יש הסכמה של שני הצדדים - המעסיק מעוניין לאפשר לעובדים לעבוד ביום הבחירות, והעובד מעוניין לעשות כן - ניתן לאפשר לעובד לעבוד.
שכר ביום הבחירות:
על פי חוק הבחירות, עובד (בשכר שעתי/משכורת חודשית) המועסק 14 ימים רצופים לפחות בסמוך ליום הבחירות ונעדר מהעבודה ביום זה, זכאי לתשלום מלא, בשיעור השכר הרגיל שהיה לו אילו עבד ביום זה. אם מדובר בעובד במשרה חלקית, שבאופן רגיל לא היה אמור לעבוד באותו יום, הוא לא יהיה זכאי לתשלום.
תשלום לעובד שהועסק ביום הבחירות:
החקיקה אינה מסדירה את גובה התשלום הנדרש. יחד עם זאת, התשלום הנהוג לעובד בשכר חודשי הוא בשיעור של 200% מהשכר הרגיל, או לחלופין - תשלום שכר בשיעור רגיל, בתוספת צבירה של יום חופשה נוסף בגין העבודה ביום הבחירות. המלצתנו היא לשלם 200% מהשכר הרגיל, ולהתייחס לתעריף זה כבסיס לצורך תשלום שעות נוספות, אם יבוצעו.
כמה משלמים לעובדים יומיים או או שעתיים ביום הבחירות?
בפסיקה ובחוק לא קיימת התייחסות לאופן חישוב שכרם של עובדים אלו. בעניין זה, נראה כי הדרך הנכונה היא בהתאם לממוצע משכורותיו של העובד בחודשים שקדמו ליום הבחירות חלקי מספר ימי העבודה בפועל - ויש כמה פרשנויות אפשריות: ממוצע שכרו של העובד בשלוש המשכורות הרצופות המלאות ביותר בשנה שקדמה לבחירות; ממוצע השכר בשלושת החודשים שקדמו ליום הבחירות; וממוצע השכר ב־12 החודשים שקדמו ליום הבחירות.
כשמדובר בעובד במשרה חלקית - יחולו כללים זהים כמו לעובד בשכר חודשי, ובלבד שעבד בהתאם לימים ולשעות המוגדרים למשרה.
מי זכאים לתשלום?
עובד שאינו אזרח ישראלי ושלא זכאי להצביע, שמועסק בענפים מסוימים (סיעוד אצל יחיד, מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות ותעשייה), לא יהיה זכאי לתשלום שכר בתעריף 200% אם עבד ביום הבחירות - אלא ישולם לו שכר רגיל, על פי עבודתו. בדומה, אם נעדר מעבודתו ביום הבחירות - לא יהיה זכאי לתשלום, אלא אם זכאי לכך לפי כל דין אחר, קרי: חוקי עבודה, חוזה או הסכם קיבוצי, ובשל נסיבות ספציפיות שאינן קשורות ליום הבחירות (כגון מחלה, חופשה וכד').
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו