יחסינו לאן? הריבית, איגרות החוב ואתם - כך תפעלו נכון

בתחילת אוקטובר העלה בנק ישראל את הריבית מ־2% ל־2.75%, וריבית הפריים עלתה עקב כך מ־3.3% ל־4.25%. בראשית 2022 עמדה ריבית בנק ישראל על 0.1% בלבד. חזאי המקרו מעריכים כי בעוד שנה תעמוד ריבית זו על 3.5%. בארה"ב בתקופה זו עלתה ריבית הבנק המרכזי מ־0.25% ל־3.25%, מגמה שראינו גם במדינות נוספות.

מה ההשפעה של עליית הריבית על השקעות משקי הבית בישראל? מראשית השנה נשחקו איגרות החוב הממשלתיות בין 13% ל־16% באיגרות אשר טווח פדיונן הוא חמש שנים ויותר, ובשיעורים נמוכים יותר באיגרות חוב לטווחים קצרים יותר. לכך היתה השפעה גם על תיקי ההשקעות בחלק האג"ח וגם על המכשירים הפנסיוניים לסוגיהם בחלק זה. ברמת המחירים הנוכחית מגלמות איגרות החוב תשואה (לפני מס) של 2.5% עד 3.5% באלה השקליות ובצמודות המדד 0.4%-0.8% בתוספת להצמדה למדד. בד בבד חלה עלייה בשיעורי הריבית המשולמים על פיקדונות בבנקים.

לפי פרסום של בנק ישראל בספטמבר הריבית הממוצעת בפיקדונות קצרי טווח (עד 3 חודשים) עמדה על 0.75%. בפיקדונות בריבית קבועה (5-2 שנים) היא עמדה על 2.7%. 50 מיליארד שקלים הושקעו בפיקדונות - חצי מהם בריבית משתנה וחצי בריבית קבועה. פיקדונות אלה אינם נזילים לתקופה שעליה התחייב המפקיד. אחת החלופות לפיקדונות אלה היא ההשקעה בקרנות הכספיות.

אז מה עושים?

בודקים במה מושקעים, בוחנים את האפשרות להשקיע בקרנות הכספיות כחלופה לפיקדונות, תוך התחשבות בצרכים ובהיבטי המיסוי, ומארגנים מחדש את ההשקעות באפיק הסולידי לאור העלייה בריבית, ירידות שערי האג"ח והחלופות העכשוויות שניתן.

בבדיקת ההשקעות ובקבלת המלצות במה להשקיע, ניתן להסתייע ביועצי השקעות.