"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עכשיו זה רשמי: הממשלה תקצץ מיליארדים בביטחון וברווחה לטובת הסכם המורים
על אף הביקורת של אגף התקציבים בשל "הכבדה משמעותית", אושר הקיצוץ של 1.3 מיליארד שקלים בביטחון, 250 מיליון שקלים בביטחון הפנים ומאות מיליונים בשירותים החברתיים • השרים ניצן הורוביץ ותמר זנדברג נמנעו • האחרונה טענה: "למה הממשלה לא יכולה להתחייב להוצאה על חשבון הממשלות הבאות, אבל כן על קיצוץ?"
ליברמן, שאשא-ביטון ובן דויד בהכרזה על הסכם השכר החדש עם המורים| צילום: יהושע יוסף

עכשיו זה רשמי: הממשלה תקצץ מיליארדים בביטחון וברווחה לטובת הסכם המורים

על אף הביקורת של אגף התקציבים בשל "הכבדה משמעותית", אושר הקיצוץ של 1.3 מיליארד שקלים בביטחון, 250 מיליון שקלים בביטחון הפנים ומאות מיליונים בשירותים החברתיים • השרים ניצן הורוביץ ותמר זנדברג נמנעו • האחרונה טענה: "למה הממשלה לא יכולה להתחייב להוצאה על חשבון הממשלות הבאות, אבל כן על קיצוץ?"

,עודכן
0השמעה

קיצוץ בביטחון לטובת המורים:הממשלה אישרה היום (חמישי) את הצעתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לקצץ מיליארדי שקלים במשרדי הממשלה כדי לממן אתהסכם השכר עם המורים שנחתם ב-19 באוקטובר. הקיצוץ אושר ברוב קולות, כאשר השרים ממרצ ניצן הורוביץ ותמר זנדברג נמנעו.

במהלך הישיבה אמרה זנדברג: "למה הממשלה לא יכולה להתחייב להוצאה על חשבון הממשלות הבאות, אבל כן על קיצוץ?". סכומי הקיצוצים הבולטים ביותר הם 1.3 מיליארד שקלים בבביטחון, כחצי מיליארד שקלים בתחבורה, כ-250 מיליון שקלים במשרד לביטחון הפנים ומאות מיליונים בשירותים החברתיים.

באגף התקציבים במשרד האוצר ביקרו את ההשלכות התקציביות של הסכם השכר עם המורים, לנוכח העבודה כי שנת 2023 תיפתח ללא תקציב מאושר. "עלויות ההסכם יכבידו משמעותית על הוצאת הממשלה, ובפרט בשנת 2023 בשל הפריסה המוצעת אשר מקדמת באופן חריג את הגדלות השכר שסוכמו, כך שעיקרן יחול כבר בשנת ההסכם הראשונה. עלויות ההסכם עם הסתדרות המורים גבוהות בפריסה המוצעת בכ-4.4 מיליארדי שקלים במצטבר על פני השנים 2026-2023 בהשוואה לפריסה סטנדרטית – 17.2 מיליארדי שקלים לעומת 12.8 מיליארדי שקלים".

מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב וראש אגף תקציבים יוגב גרדוס,צילום: אורן בן חקון
ליברמן בכניסה לישיבת הממשלה,צילום: עמית שאבי

"העלויות הנגזרות מהסכם המורים בלבד מהוות כ-31% מהגידול המותר, כלומר ההסכם גורר הקשחת תקציב משמעותית. יחד עם זאת, נזכיר כי בשל פיזור הכנסת ללא העברת תקציב לשנת 2023, אנו בפתחו של תקציב המשכי לשנת 2023, אשר בו הוצאות הממשלה מרוסנות לעומת הוצאות בשנה רגילה. עלויות מהסכם המורים בלבד עבור שנת 2023 מהוות מעל ל-50% מהגידול המותר במסגרת התקציב ההמשכי", הסבירו באגף.

באגף התקציבים מסכמים: "לשיטתנו, ישנו קושי משמעותי לעמוד בעת הזו בהשלכות התקציביות של ההסכם, ובפרט לאור הפריסה המוצעת. חתימה על הסכם עם מורים והסטת מקורות בהיקף הדרוש לשם מימון עלותו כנדרש, צפויות להקשות על משרדי ההמשלה בפעולתם התקינה ואף לפגוע בפעולות ליבה".

לימודים גם בתיכונים: הושג הסכם בין האוצר לארגון המורים (ארכיון)

משרד האוצר. ביקורת באגף התקציבים: "קושי משמעותי לעמוד בעת הזו בהשלכות התקציביות של ההסכם",צילום: אורן בן חקון

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, בירכה על המהלך: "בתום שנה של עבודה מאומצת מסביב לשעון, אישרנו את התקציב להסכם השכר. ההסכם הינו הכרח למדינה שמעמידה את הילדים והעתיד במרכזה, ורואה בחינוך את הבסיס לחוסננו הלאומי. פעלנו ללא לאות כדי להביאו ליישום. מדובר בחובתנו המוסרית כממשלה וכמדינה, ואני מודה לחבריי לממשלה שהבינו את צו השעה ונרתמו למאמץ שהוא בעל חשיבות לאומית".

מהסתדרות המורים נמסר: "ממשלת ישראל הוכיחה היום שהחינוך הוא בראש סדר העדיפויות שלה. לאחר מו"מ אינטנסיבי של כשנה, עובדות ועובדי ההוראה יודעים היום שהממשלה עשתה כל מאמץ אפשרי לטובתם ולטובת ילדי ישראל. אנו מבקשים להודות לראש הממשלה, יאיר לפיד; לשרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון; ולשר האוצר, אביגדור ליברמן - שלא ויתרו עלינו ולא על החינוך".

"מדובר בחובה מוסרית". שרת החינוך שאשא ביטון,צילום: דודי ועקנין

במסגרת ההסכם, שעליו חתמו שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, שכר עובדי ההוראה יועלה בשתי פעימות: הראשונה תינתן בינואר 2023 ותכלול גם החזר רטרואקטיבי מאז ספטמבר 2022; הפעימה השנייה תינתן בספטמבר 2023. לפי ההסכם, לוח החופשות יותאם החל מהשנה הבאה. מוסדות החינוך יעבדו בימי אסרו חג, בל"ג בעומר ובתענית אסתר. ימי האסרו חג יועברו לגשר בין יום כיפור לסוכות. למורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו