הרבה דיבורים, מעט היתכנות: ניתוח הבטחות הבחירות הכלכליות של הפוליטיקאים

ניתוח הבטחות הבחירות: מהורדת המסים ועד חינוך חינם – מה ריאלי ומה לא? הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום" מנתח את ההבטחות הבולטות של פוליטיקאים בנושאים כלכליים. שבועיים בלבד נותרו עד הבחירות, ולמרות שנושא יוקר המחייה הפך לאחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הנוכחית, חלק מהמפלגות עדיין לא פרסמו מצע כלכלי ברור. ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, אורח הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום", מנתח את הבטחות הבחירות של הפוליטיקאים בנושאים כלכליים.

על התוכנית הכלכלית של הליכוד שכוללת הורדת מסים והקפאת מחירי החשמל, המים והארנונה, דישטניק אומר: "כולנו בעד הורדת מסים, הבעיה היא שמסים משרתים את קופת המדינה והם נועדו לממן את פעילות הממשלה, ולכן תוכנית שמדברת ביד ימין על הורדת מסים וביד שמאל על פיקוח והורדה של מחירים, זה נשמע יותר הבטחת בחירות מאשר משהו שאחרי זה אפשר לממש". על חינוך חינם לילדים בגילאי 0-3, הבטחה שמופיעה אצל כמה מפלגות (הליכוד, המחנה הממלכתי, העבודה), דישטניק אומר: "בהרבה מדינות בהן מיושם חינוך חינם לגילאי 0-3 יש ילודה מאוד נמוכה, והתוכנית הזאת מהווה מכשיר לעודד ילודה, אנחנו כידוע לא צריכים לעודד ילודה, שהיא חזקה וטובה כאן.

סוגיה נוספת שעולה כאשר מדברים על הנושא הזה היא איכות מערכת החינוך שאתה שולח אליה את הילדים. מנגד, היתרון המובהק של חינוך חינם לגילאי 0-3 הוא שיותר הורים ייצאו לעבודה, ולכן אני לא נחרץ לגבי האם צריך ליישם את התוכנית הזאת או לא, יכול להיות שהפתרון צריך להיות סבסוד או סבסוד חלקי למי שאין. נוסף על כך, התוכנית הזאת עולה הרבה כסף, מאיפה נממן את זה. אני לא זוכר שלמשל נעמה לזימי דיברה על מקורות מימון ובכלל התפיסה של מפלגת העבודה שיש איזה עץ כסף כזה, ובואו נגדיל את יחס החוב תוצר זאת תפיסה שאני פחות מתחבר אליה".

דישטניק המשיך וציין כי יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו דווקא כן הצביע על מקורות המימון של תוכנית חינוך חינם לגילאי ליד עד שלוש – עודפי המיסים, "קרן העושר" (הכנסות המדינה מרווחי הגז) וגם הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בעקבות יציאה של יותר אימהות לעבודה. אולם, דישטניק מציין כי המקורות הללו "לא מבושלים": "לגבי עודפי מיסים – אי אפשר לממן הוצאה שתכנס לתקציב באופן קבוע על ידי סכום שהוא חד-פעמי באופי שלו, קרן 'העושר' – לא רלוונטית לדברים האלה, ובנוגע להורים שייצאו לשוק העבודה – זאת סיסמא, צריך תחשיב מסודר כי חלק מההורים למשל לא יגיעו לחבות המס ועוד".

על סוגיית לימודי ליבה במגזר החרדי ושיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים (כ-50% לעומת 85% במגזר החילוני) אמר דישטניק כי "לפי תחשיב של משרד האוצר, העלות למשק מבחינת תוצר תגיע בשנת 2060 לטריליוני שקלים. זה מספר מפחיד.. אם לא לומדים ליבה בבתי ספר יסודיים, אז אחרי זה לא ממשיכים בתיכון, ואנחנו רואים את הנתונים - אחוז מקבלי הבגרות במגזר החרדי הוא 14%-15%, ולכן ליבה היא כל כך חשובה".

לדבריו, "האוכלוסיה כאן גדלה, עוד אנשים מצטרפים לשוק העבודה ומייצרים תפוקה, והתוצר הזה מממן את הפעילות שלנו במדינה, וברגע שמגזר מסוים הולך וגדל ולא מייצר את התפוקה הזאת, החלקים האחרים באוכלוסייה צריכים לייצר יותר, אבל אז הם מגיעים לנקודה שהם כבר לא יכולים לייצר יותר, ורמת החיים תהיה נמוכה יותר. עכשיו אנחנו רואים שיעורי עוני מחרידים במגזר החרדי, וזה עצוב בפני עצמו, והבעיה היא כי כשחלקים שיותר משולבים בשוק התעסוקה לא יוכלו לסגור את הפערים האלה, אנחנו נראה זליגה של ירידה באיכות החיים, זליגה של נתוני עוני גם לכיוון של אוכלוסיות אחרות".