משה ליאון: "פקקים? מאמין שירושלים תהיה העיר הראשונה בישראל שתצא מזה"

של נחושת, של אור ושל תחבורה ציבורית: ראש העיר משה ליאון אופטימי לגבי עתיד הבירה: "נהפוך לאבן שואבת לכל אוכלוסיות המדינה" • ומדגיש: "אנחנו בעיצומה של מהפכה שלמה בכל מה שקשור לדמוגרפיה"

ראש עיריית ירושלים משה ליאון, צילום: אורן בן חקון

"ירושלים תהיה העיר הראשונה בישראל שתצא מהפקקים", כך אומר ראש עיריית ירושלים משה ליאון בראיון מיוחד ל"ישראל היום", ונדמה כי יש לו סיבות טובות להאמין בכך. כביש 16 החדש נפתח לפני כמה ימים, וכבר מקל את העומסים בכניסה לעיר ובתוכה, אם כי המבחן האמיתי יהיה אחרי החגים.

ירושלים היא כבר העיר הראשונה בארץ שיש לה רכבת קלה, שבקרוב ייפתח קטע נוסף שלה. בעירייה תולים תקוות רבות בפתיחתו של הקו הנוסף, הקו הירוק, שעתיד להיפתח בשנת 2024.  קו זה יהיה הארוך ביותר בעיר, והמטרה היא לאפשר תחבורה ציבורית יעילה ונגישה לכל התושבים.

ביום הולדתו ה־61 ליאון מצהיר כי יתמודד בשנה הבאה לקדנציה נוספת. הוא לא נכנס לסוגיות פוליטיות רגישות, כמו לימודי הליבה או תחבורה ציבורית בשבת, והוא מאמין שבזכות הבנייה המאסיבית בעיר, ירושלים תהפוך לא רק למרכז ההייטק הישראלי, אלא גם ל"אבן שואבת לכל אוכלוסיות ישראל".

חגיגות במטה משה ליאון // צילום: שמואל בוכריס

ראש העיר מספר על ההתקדמות בתוכנית הקמת משרדי עבודה חדשים שנועדו, בין היתר, למשוך חברות הייטק לעיר, רובע הכניסה החדשה לירושלים. הרובע החדש צפוי להיות בין הגדולים בארץ ויכלול 1.2 מיליון מ"ר לתעסוקה בתוך 20 מגדלים של עד 40 קומות שישמשו מבני ציבור וכן למסחר ולמלונאות.

"החברות רוצות להגיע"

מתחם הכניסה לעיר - פרויקט מאוד שאפתני שנועד ליצור מעין סיטי לעיר, אבל האם יש כבר חברות שרוצות להגיע?

"ברור. אני מכיר חברות גדולות מאוד שמעוניינות להגיע לירושלים, וכרגע הן לא יכולות בגלל שאין להן מקום מתאים. ברגע שאנחנו נסיים את בניית המגדלים, גם בכניסה לעיר וגם בגבעת רם, שם חלק גדול כבר הושכר, ירושלים תהיה במקום אחר לגמרי מבחינה תעסוקתית וגם מבחינה כלכלית. אנחנו כבר שם.

"מי שעובר בכניסה לעיר רואה את המגדלים. בגבעת רם, בהר חוצבים, רואים את הבנייה המואצת של כמה בנייני תעסוקה. בסך הכל אנחנו מדברים על תוספת של יותר ממיליון וחצי מטרים של תעסוקה. אני מתאר לעצמי שבתוך שלוש שנים אנחנו נראה מגדלים גבוהים מאוד של תעסוקה, וגם הם יתאכלסו".

בינתיים, אפילו משרדי ממשלה לא ממהרים לעבור לירושלים, למרות החלטות ממשלה בעניין.

"משרד האוצר עובד בשיתוף פעולה איתנו. יש לנו פעם בחודש פגישה עם האחראים על הבנייה של משרדי הממשלה בירושלים. חלק הולך לאט יותר, חלק הולך מהר יותר, אבל אין לי ספק שמשרדי הממשלה בדרך חזרה לירושלים. חלק מהעניין הוא גם בנייה שכרגע אנחנו מבצעים. לדוגמה, את יכולה לראות את משרד המשפטים שנמצא מול משרד ראש הממשלה. יש מגדלי משרד הפנים שנבנים ברחוב יפו, ואנחנו בדרך לבנות בניינים נוספים".

ראש עיריית ירושלים משה ליאון. יתמודד בשנה הבאה לקדנציה נוספת, צילום: אורן בן חקון

למי שכיום עובד בקריית הממשלה אין בית קפה אחד או מסעדה בכל הקומפלקס הזה, שמגיעים אליו אלפי עובדים ביום.

"את צודקת, אנחנו בהחלט דואגים לזה עכשיו. לדוגמה, בגן הוורדים שנמצא מול הכנסת אנחנו בונים קומפלקס של מסעדות שיעבוד כל היום והלילה. ברופין אנחנו מתכוונים להוסיף עוד מסעדות ורכבי אוכל. אנחנו בהחלט בדרך לשם, עושים את זה, טיפה סבלנות ואנחנו נסיים את זה".

מענק הבירה - בפעם שעברה קיבלת מיליארד שקלים מהאוצר. למה מגיע לירושלים סכום כל כך גדול?

"קודם כל, ירושלים היא עיר שבה מתגוררים מיליון תושבים, וביניהם מספר רב של פטורים מתשלומי ארנונה, ויש גם מוסדות ציבור שהם פטורים. המענק אמור לכסות את הפטורים האלה שניתנים על פי חוק. בשנים הבאות, בעוד חומש, אנחנו מתכוונים להקטין את הסכום של מענק הבירה. ככל שאנחנו נבנה יותר שטחי תעסוקה וככל שנבנה יותר דירות, נוכל להתחיל לרדת בגובה מענק האיזון".

"מהפכה בעיר". הרכבת הקלה בירושלים, צילום: אורן בן חקון

בזכות הרכבת הקלה

כביש 16 נפתח לאחרונה - האם כבר מורגשת הקלה בפקקים? איך הוא שינה את פני העיר?

"הוא חד־משמעית סייע לתושבי העיר להיכנס ולצאת מהעיר, וגם למי שלא גר בה ביום. אין ספק שהיום הכניסה היא הרבה יותר ריקה מאשר לפני הפתיחה. למעשה, אנחנו פיזרנו את הנכנסים לעיר ואת היוצאים ממנה מכניסה אחת לשתי כניסות וזה בהחלט מסייע. ברגע שאנחנו נסיים את הפרויקטים של הרכבת הקלה שנמצאים ממש בעיצומם, הקו לבית החולים הדסה ייפתח במהלך החודשים הקרובים, וקו נוסף ייפתח בעוד שנה, אנחנו נהיה הראשונים שנצא מהפקקים.

"אנחנו בונים הרבה מאוד על השימוש בתחבורה הציבורית בהסעת המונים, והרכבת הקלה תופסת חלק גדול מאוד בזה, ומכיוון שאנחנו שם בשיא העשייה, אז אני מקווה מאוד שהנושא של הפקקים יירד מסדר היום בהמשך - כשאנחנו נפתח את הקו הירוק והקו הכחול של הרכבת הקלה".

בוא נדבר על הדמוגרפיה המשתנה של העיר - נראה שהזוגות הצעירים מהמגזר הכללי בורחים ממנה.

"אני חושב שאנחנו בעיצומה של מהפכה בכל מה שקשור לדמוגרפיה".

אמנם ירושלים זו עיר אחרת, אבל גם שם יש אוכלוסייה חילונית משמעותית, ואין עבורה מקומות בילוי ולא תחבורה בשבת - אתה מאמין שזה יכול להשתנות?

"תחבורה ציבורית בשבת לא תהיה בירושלים משום שיש סטטוס קוו שאין תחבורה ציבורית בשבת. לגבי מקומות בילוי - בסה"כ זה לא שאוסרים לפתוח אותם, כל אחד עושה מה שהוא חושב - השוק פתוח. זה על פי חוק".

החינוך הוא אחד הנושאים מרכזיים של העירייה. מה אתם עושים במזרח ירושלים  מבחינת התכנים הנלמדים שם ואיך מטפלים בהסתה?

"גם כאן אנחנו במהפכה רצינית מאוד, אנחנו כרגע בונים מאות כיתות חדשות במזרח העיר, מתוך שאיפה לתת אפשרות להעביר את החינוך לבגרויות הישראליות שהן ברמה יותר גבוהה. אנחנו מקבלים שני יתרונות מהנושא הזה - גם רמה גבוהה יותר של החומר הנלמד שיאפשר לתלמידים להמשיך למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, וכמובן גם מבחינת ההתמודדות עם חומרי הסתה נוראים שנמצאים כיום בחומרי הלימוד. בעיצומה של מהפכה בנושא הזה בשני הדברים האלה, ולכל בית ספר שאנחנו פותחים יש ביקוש גבוה מאוד מצד תושבי מזרח העיר. ההורים מעריכים רמה גבוהה ורוצים שהילדים שלהם ילמדו ברמה גבוהה".

יש כ-100 אלף תושבים שנמצאים בשטח עיריית ירושלים אבל מחוץ לחומה. בונים שם בניינים גבוהים בלי שום פיקוח ומאד קשה לספק שירותים.

"הבניינים הגבוהים שאת רואה שם זה בטח לא מהתקופה שלי. אנחנו עושים את הכול על מנת למנוע בנייה בלתי חוקית, אבל כדי למנוע בנייה בלתי חוקית צריך גם לדאוג לתושבים הקיימים. וכאן אנחנו דואגים לתושבים באמצעות תוכניות של התחדשות עירונית כמו שקיימות במערב העיר באלפים,  אנחנו בהחלט דואגים לעשות גם התחדשות עירונית במזרח העיר. יש כבר תוכנית מאוד משמעותית אחת שעברה באזור ג'בל מוכבר, ואנחנו מתכוונים להרחיב את ההתחדשות העירונית."

ירושלים היא ככל הנראה העיר עם הכי הרבה ילדים וילדות חרדים בארץ. האם אתה תומך במוסדות חרדיים שמלמדים ליבה ונותן להם תמריצים מיוחדים?

"כל מי שרוצה ללמוד לימודי ליבה, יכול ללמוד בירושלים ואני בהחלט משאיר את זה פתוח להחלטה של ההורים מה ללמוד, באיזה מוסדות חינוך ללמוד, אבל אני יכול להגיד לך שהפיזור של מוסדות החינוך בירושלים, גם במגזר החרדי וגם במגזר החילוני והציוני דתי הוא גדול מאוד וכל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה".

הכותל, צילום: אורן בן חקון

אתה נמנע מהתעסקות במצב המדיני- הביטחוני בעיר, זה מוכיח את עצמו?

"אני לא יודע מה זה נמנע. בכל מה שקשור לביטחון של תושבי העיר אני מאוד מאוד מעורב. לדוגמה עכשיו בתקופת החגים אני מאוד מעורב בישיבות בנוגע לביטחון של תושבי העיר וגם המבקרים בה. יש לנו קשר חזק מאוד עם כוחות הביטחון ומשטרת ישראל. כל אחד עושה את העבודה שלו, אבל בהחלט בסופו של דבר אני ראש העיר, ואני אחראי גם על הנושאים האלה".

בעוד שנה מהיום תתמודד על עוד קדנציה ב-2023?

"כן, בהחלט".

החזון שלך לגבי העיר?

"החזון שלי הוא שהעיר הזאת תהיה אבן שואבת לכל האוכלוסיות שקיימות במדינת ישראל, ושפשוט אנשים ירצו להתגורר בה, ליהנות ממנה, להיות מועסקים בה ברמה גבוהה, ואנחנו בהחלט בדרך לשם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר