למרות הצפי להעלאת ריבית חדה, השקל נחלש היום (שני) בחדות כנגד הדולר בעיקר לאור הירידות החדות בשוקי המניות בעולם והתגברות החששות מפשיטת רגל אפשרית של קרדיט סוויס.
השקל נחלש מול הדולר בכ-1% לרמה של 3.60 – שפל יותר משנתיים.
המניה של הבנק השוויצרי נפלה ב-60% מתחילת השנה על רקע חששות לגבי יציבותו הפיננסית של הבנק וספקות המשקעים באשר ליכולת ההנהלה החדשה לבצע תוכנית התייעלות שתשפיע. הבוקר המניה ירדה ב-7% לשפל של 3.7 פרנק בבורסה בציריך, וה-cds של הבנק (חוזה פיננסי המתמחר ביטוח מחדלות פירעון) הוכפל מאז יום שישי.
בעקבות חששות מפני החרפת המשבר הפיננסי משקיעים רבים מעדיפים לקנות נכסים שנחשבים לבטוחים, כמו הדולר. נוסף על כך, הירידות בשווקים הבינלאומיים גורמים לגופים המוסדיים הישראלים לקנות דולרים כדי לגדר את עצמם.
לשאלה מדוע העלאת הריבית השקלית כבר לא משפיעה על השער של הקל, אחד הסוחרים הסביר: "כשיש רוחות המשבר באוויר, כל השאר מתגמד".
אסטרטג השווקים הפיננסיים של בנק הפועלים מודי שפריר אמר בשיחה עם "ישראל היום": "שער הדולר-שקל מושפע פחות מפערי הריבית הנומינליים בין ארה"ב וישראל, אלא יותר מהתנהגות שוקי המניות בעולם – דולר-שקל עולה כאשר השווקים בחו"ל יורדים בחדות, ולהפך, כאשר בטווח הארוך - הכוחות הבסיסיים – כמו עודף משמעותי בחשבון השוטף ובהיקף ההשקעות הישירות של הגופים הזרים בישראל תומכים בשקל חזק יותר".
האם אנחנו עומדים בפני משבר פיננסי חריף כמו שהיה ב-2008?
על רקע חששות משפיטת רגל של אחד הבנקים הגדולים בעולם, עולה השאלה האם הכלכלה העולמית עומדת בפני משבר כלכלי חריף בדומה ל-2008 שכזכור החל מקריסת בנק ההשקעות האמריקאי לימן ברדרס.
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב משיב בשלילה: "חששות יש תמיד, אבל האם אנחנו עומדים בפני משבר כמו ב-2008 כרגע אני לא חושב. לא רואה סימנים לכך. ב-2008 הייתה בועת נכסי נדלן בארה"ב באופן ברור. היום אני פחות מזהה בועה מהסוג הזה או בסדר גודל כזה. יש מספיק סיבות להאטה בצמיחה, אבל לא חושב משהו שמאיים במשבר כזה. קרדיט סוויט הוא אירוע שקשור לבנק הספציפי ולא למערכת הבנקאית כולה".
סיבוב פרסה של ראשת ממשלת בריטניה
בתוך כך, נזכיר כי הבנק המרכזי של אנגליה הודיע בשבוע שעבר על ההתערבות דרמטית בשוק האג"ח שתשואותיהן קפצו בתגובה לתכניות של הממשלה החדשה. בעקבות ביקורת חריפה, ראשת הממשלה טראס חזרה בה הבוקר מההכרזה על תוכנית הפחתת מסים, וזאת לאחר פחות מחודש בשלטון.
שר האוצר, קווסי קוארטנג, אמר כי ההחלטה לבטל את הורדת המס בשיעור הגבוה ביותר התקבלה עם "קצת חרטה".
הכוונה של ראשת הממשלה הבריטית הייתה להגן על משקי הבית מפני זינוק בהוצאות של חשמל ואנרגיה, אך תכניותיה נתקלו בביקורת חריפה של כלכלנים, בין היתר, בגלל היקפי ההלוואות שיידרש למימון בזמן, וזאת בזמן האינפלציה הגבוהה. קרן המטבע הבינלאומית אף קראה לממשלה הבריטית "להעריך מחדש" את תוכניותיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו