"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
טור אורח

הבנק רוצה למכור את בית המגורים שלכם? כך תפעלו נכון

הריבית עלתה והמשכתנה חונקת • אלו הצעדים שתוכלו לנקוט כדי לשמור על הנכס

,עודכן
0השמעה
סניף בנק לאומי // צילום: יהושע יוסף // סניף בנק לאומי // צילום: יהושע יוסף

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל בעלת השפעה נרחבת על המשק כולו וברור לכולם שאנחנו בפתחה של תקופה חדשה, שבה נוטלי הלוואות רבים, ובעיקר הלוואות משכנתה, יאלצו להחזיר מדי חודש סכומים הגבוהים במאות שקלים מאלו שהחזירו עד היום ועלולים למצוא עצמם במצוקה תזרימית ובחוסר יכולת לפרוע את הלוואת המשכנתה כסדרה.

מימוש בית מגורים הנו הליך דרסטי וקיצוני אשר משמעותו הנו נטילת רכושה העיקרי של המשפחה. הדבר קשה עוד יותר כאשר בבית מתגוררים ילדים קטינים אשר עבורם אין המדובר רק בנכס, אלא בהתגלמות המשפחתיות והיציבות. מאחר ומדובר בנכס כאמור הבהירו הן המחוקק והן בתי המשפט כי יש לבצע זאת בזהירות ובאחריות רבה.

לא הצלחתם לעמוד בהחזר הלוואת המשכנתא והבנק נקט בהליכי מימוש, מה הטענות השכיחות כנגד מימוש הנכס?

ההליכים שקדמו לפתיחת תיק ההוצאה לפועל- יש לבחון כי הבנק פעל כשורה ושלח מכתבי התראה במועד. על הבנק להודיע על אי עמידה בתשלום המשכנתא ולאפשר ללווה להסדיר התשלום. בוודאי כאשר בכוונתו לפעול באמצעים משפטיים.

בחינת סכום החוב שבפיגור– יש לוודא היטב כי 6 תשלומים רציפים לא שולמו וכי הסכום בדינו נפתח תיק ההוצל"פ מדויק. רק במקרה בו לא ישולמו שישה תשלומי משכנתא רציפים, יוכל הבנק לפעול לפתיחת תיק בהוצאה לפועל למימוש הנכס.

הפרת חובת הגילוי מצד הבנק –על בנקים חלות חובות גילוי נרחבות והפרתן של חובות אלה גוררת עימה פגיעה בתוקף ההסכם שנחתם. חובת הבנק היא למסור ללקוח מידע משמעותי, מתוך תפיסה של פערי הכוחות ביניהם הנובעים מפערי מידע.

התנהלות כונס הנכסים– במידה וחלילה כבר נפתח תיק הוצאה לפועל ומונה כונס נכסים, יש לבחון היטב האם פעל כונס הנכסים בהתאם לדין ולנוהג קרי פעל למשלוח הודעות, לרישום האמור בטאבו, לקבלת שמאות עדכנית רלוונטית והמצאתה לבעלי הנכס, פרסום מועד ההתמחרות ולקיום המחרות הוגנת וראויה, האם שמר על הנכס בכל התקופה הרלוונטית.

מכירת הנכס- גם כאשר חלילה נמכר הנכס יש לבדוק האם המחיר שהתקבל תואם את השמאות והמחיר הראוי. דווקא נוכח חומרת ההליך רשם ההוצאה לפועל יקפיד הקפדה יתרה על כל האמור ולא יהסס לעכב מימוש הנכס עד להשלמת המחויבות של כונס הנכסים.

דיור חלוף- בדרך כלל מחתימים הבנקים את הלווים על ויתור על דיור חלוף, היינו שבאם ימומש הנכס לא יצטרך הבנק לדאוג למקום מגורים ללווים. חשוב מאוד לבחון האם הלווה קיבל את ההסבר הראוי כי באם לא ישלם את ההלוואה והבנק ימכור את הנכס במסגרת כינוס נכסים, לא יהא זכאי הלווה לזכות כה חשובה זו. בהסכמי משכנתא מהתקופה האחרונה כבר מוסדר עניין הדיור חלוף ויש לוודא כי הזכויות בעניין נשמרות.

מכירת הנכס בזמן סביר- לעיתים ומאחר ובידי הבנק נכס אשר בדר"כ שוויו גבוה מסכום החוב. כאשר החוב ממשיך לצבור ריביות, לא פועל הבנק כמצופה ממנו וממתין שהחוב יתפח. כאשר יוכח כי הבנק פעל בעצלתיים והתמהמה במימוש הדירה, תוך שהוא מודע לעובדה שחיובי ריבית חריגה הולכים ומצטברים בחשבון, יכול וייחשב הדבר, כחוסר זהירות ומקצועית וכחוסר תום לב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר