תחום המזון הפך להיות אמוציונלי מאד על רקע עליית המחירים של חברות רבות במשק. לאור לחץ על חברות כמו דיפלומט, חלק מהעליות נדחו לאחרי החגים, מה שאומר שבקרוב הצרכנים יבחינו במחירים יקרים יותר ברשתות המזון. לרגל החג המתקרב, שוחחנו עם איש העסקים רמי לוי, הבעלים של רמי לוי שיווק השקמה, גוד פארם, ישראייר ועוד. לשאלה האם לדעתו הסל לחג יקטן השנה אמר לוי "לא. יש מבצעים מעמיקים. אני חושב שהצרכן עכשיו יהיה חכם יותר. הוא יבין דבר אחד, שיש לו כוח בידיים. שיקנה רק את המבצעים ושיקנה רק דברים שהם יותר זולים. סך הכל כל המותגים הם מותגים טובים.
יש גיוון מאד רחב על המדף. יכול להיות שנשאר לו פחות כסף כי החשמל עלה, הארנונה עלתה וכל הדברים האלה, אז יכול להיות שנשאר לו קצת פחות כסף לקנות. אבל אני חושב שעם כל מה שקשור למזון ולתחום שלנו, הם לא יחסכו כי הם ירצו את הדברים לחג אבל הם יבינו שהם יכולים לקנות בזול יותר, על ידי כך שהם לא יצמדו למותג שהוא הלידר. בקנייה חכמה אפשר לחסוך 20-30%. ויש מבצעים שאפשר לחסוך גם 50%".
יש פחות מבצעים השנה ?
"לא, ממש לא. אמרו בסקרים שהשנה הסל התייקר בענף ב 2-3% . אם מסתכלים על החלב הגולמי או על דברים שלא היתה ברירה והם עלו, באינפלציה שיש עכשיו שיחסית לעולם, הסל בעולם התייקר הרבה יותר. אם הסל בענף התייקר ב 2-3% ,זה מראה שאין מבצעים פחות מעמיקים. אצלנו בכל אופן יש מבצעים מעמיקים, מאסיבים וחזקים, שדומים לשנה שעברה ואפילו יותר טובים.
הסל הממוצע אצלנו דומה לשנה שעברה. הוא לא יותר יקר. יכול להיות שהיה מבצע ששנה שעברה היה ועכשיו הוא לא ,אבל יש מבצע שהוא מקביל אליו.
באשר לסל הכללי , אצלנו יחסית לעולם, העליות הרבה יותר ממותנות וכמעט ואין עליות. איפה שיש עלייה זה בשירותים שמקבלים מהסקטור הציבורי. שם יש בעיה כי אין שם תחרות. מדובר במונופול ריכוזי וכוחני. בסקטור העסקי הפרטי יש תחרות ויש גיוון רחב. אם את רואה מוצר שהוא יותר יקר, את לא חייבת לקנות. בשירותים של הסקטור הציבורי הכולל: מכסים, מיסים, דלק ועוד, שם הבעיה כי אין תחרות. אם הם החליטו להעלות, אז מעלים. כל שנה מעלים את הארנונה ללא הצדקה. למה שיעלו את הארנונה? בסוף ארנונה זו הוצאה מאד גבוהה. המעונות גם עלו, החשמל עלה, מחירי המכוניות גם עלו. כל הדברים הבסיסיים האלה, מי ששולט עליהם זו המדינה ואי אפשר לקנות במקום אחר או לא לשלם ארנונה".
מה לגבי העלייה במחירים המפוקחים כמו מוצרי החלב ?
"אצלנו למרות שהמחיר של המפוקחים עלו, אנחנו עדיין לא העלינו אותם. כשיגמר החג, נעלה. זה לא בידיים שלנו. המדינה פה אישרה את העלייה".
מה לגבי היצרנים אשר הודיעו על עליית מחירים כמו דיפלומט, יוניליוור, חוגלה קימברלי וטרה שהודיעו כי יעלו מחירים של מוצרים שאינם מפוקחים?
" בינתיים לא ניהלתי משא ומתן ולא עשיתי כלום בנושא. אני מתכוון לכולם, כל מי שבא, אני בכלל לא מדבר איתו. ערב חג עכשיו. אין מה לדבר איתם והם לא מעניינים כרגע. אחרי החג, הן יבואו ויבקשו מה שיבקשו ונדבר איתם.
התקשורת מבקשת את ההעלאה לפניהם.נגיד יוניליוור למשל בא ואמר שבראשון בנובמבר הוא מעלה מחירים. אז מה את חושבת שעכשיו אני אתנהל איתו ואני אגיד מה אתה מעלה? הוא לא מעניין אותי עכשיו. נגמור את החג, יש לנו עוד חודש וחצי. מה את חושבת שהוא בא ואומר אתה מעלה או לא מעלה? זה בכלל לא בכיוון עכשיו. אז מה דרך התקשורת אני אגיד אם אני אעלה או לא אעלה? זה לא עובד ככה.
אני יכול להגיד דבר אחד, לאורך כל הדרך, תמיד אנחנו נדאג שהצרכן שלנו יקנה את הסל הזול ביותר.
תמיד נדריך את הצרכן שלנו שיקנה בצורה חכמה ואם הוא יקנה בצורה חכמה הוא יוכל לחסוך עשרות אחוזים. הצרכן צריך להבין שיש לו כוח עצום בידיים. הוא זה שיכול לגרום אם למוצר יעלה המחיר או לא. אפילו אם יצרן מסוים העלה מחיר והצרכן לא קונה אותו, בסופו של דבר, היצרן יוריד את המחיר.
אם אותו יצרן החליט להעלות ואתה החלטת דווקא לקנות את המוצר הזה, אז אתה עוזר לו להעלות מחיר.
בסקטור העסקי הפרטי יש תחרות. אנחנו מרוויחים סך הכל 2% -2.5% זה הרווח שלנו, בסופו של דבר. אם באים ומסתכלים למה יקר פה, זה בגלל מכסים ומיסים ורגולציה של המדינה.אם מישהו מרוויח 2 אחוז ובסוף אומרים שפה יותר יקר ב 30% ,אז צריכים למצוא איפה יקר. היקר זה המכסים והמיסים".
עם זאת, 2% זה אחרי הוצאות ודיבידנדים למשל.
"דיבינדנים זה בתוך השני אחוזים. כשמחלקים דיבידנד, אני רוצה שעם ישראל יבין, כל עם ישראל שותף לדיבידנד. אם מדובר בחברות ציבוריות והן מחלקות דיבידנד, מי שיש לו קופת גמל, גם גמל. קופות הגמל משקיעות בבורסה. רוב הקרנות משקיעות אצלנו. קרן הפנסיה מנוהלת על ידי הקרנות האלה. ברגע שאני מחלק דיבידנד, גם הם מקבלים דיבידנד ובעקיפין גם הצרכנים. אם מחלקים דיבידנד, זה אומר שיש רווחים. כשיש רווחים זה אומר שמישהו זוכה בזה, כל אלה שמשקיעים וזה אומר, רוב האזרחים במדינת ישראל. אבל השאלה היא אם הרווח הוא חזירי או לא חזירי. סך הכל הרווח הוא 2-2.5%. למשל בעולם, וולמארט עובד על רווח גולמי של 24.5% ואנחנו עובדים על רווח גולמי של 21.5%, שהוא הרבה יותר נמוך. הרווח בוולמארט הוא אולי 3-3.5%".
בשורה התחתונה שם, המחירים הרבה יותר זולים.
"אם את מסתכלת על הרווח הגולמי, זה אומר שאם את רוצה למצוא איפה יקר, את צריכה לדעת לחפש ולהגיע לזה. פה יש מכסים ושם אין מכסים, אם פה יש 17% מעמ , שם אין 17% מע"מ. כל הדברים האלה בסוף אם הם הרבה יותר גבוהים, אז בסוף הצרכן משלם בגלל שזה ככה. המדינה גובה כמה שיותר מכסים.
מדי פעם מתגאים בכך שגבו 10-15 מיליארד שקלים יותר מיסים. שמעו, אם אתם גובים 10-15 מיליארד מיסים, זה אומר שזה בא על חשבון הצרכן בסוף. אנחנו משלמים מכסים על דגים, על גבינה, על שמן זית ועל כל דבר. גם על פירות וירקות כשאין אנחנו משלמים מכסים.
מתחילת השנה, כמעט הכפילו את מחיר המשקאות המתוקים בעשרות אחוזים. את החד פעמי הכפילו פי שלושה. הם גובים את המיסים האלה ומי שמשלם זה הציבור.
כשאני מייבא למשל עגבניה בתקופה שאין, אני משלם על זה כמעט 30% מכס יחסית למחיר שאני קונה מהחקלאי. אם תסתכלי גם דבש וגם שמן זית, אם זה דגים, גבינה צהובה. למה צריך מכסות? על מי באים להגן? שיפתחו את השוק ומצד שני שיגנו על החקלאי. שהמדינה תיתן לו את המים בחינם ושתוריד לו את המחירים שך תשומות הגידול. אם הוא משלם מכסים על עובדים, שלא תגבה מכסים.
צריך להביא אותו למצב שהוא יוכל להתחרות מול היבוא ומצד שני לחייב אותו לגדל יותר ויהיה היצע.
אני מייבא אך ורק כשיש חוסר ושהמחיר בשמיים כי אין הצדקה לייבא. לייבא זה הרבה יותר קשה. יש לזה הרבה עלויות מבחינת כוח אדם. הכי קל זה לעבוד מול החקלאי בארץ".
מה אתה חושב על הרפורמה?
"שר החקלאות עשה עבודה טובה ורצה לעשות עבודה מצוינת אפילו והוא נלחם, אבל אני אמרתי לאורך כל הדרך, שדווקא בממשלה הזו זה לא יכל לעבור בחיים כי זו ממשלה שלא יכולה לנהל את המדינה. הסיבה היא שיש פה ראש ממשלה ויש שמונה מפלגות והוא לא הרוב. במקרה הזה היו כמה חברי כנסת שבאו ואמרו: ברגע שאתם תעבירו את הרפורמה של החקלאות, אנחנו נפרק את הממשלה. כל הדברים האלה מנעו מלהוביל את הרפורמה".
אחרי החגים כבר כאן. בסוף לא תצטרך להיכנע לספקים ולהעלות את המחיר?
"את המשא ומתן שלי אני אעשה בטח לא דרככם. אני עושה ואעשה הכל כדי שהצרכן שלי יקנה במחיר הזול ביותר.
כשאני רואה שאין הצדקה, אז אני נלחם ולא מאשר העלאות. אם למשל יש יצרן קטן, שכל החומר גלם שלו זה החומר הבסיסי של המוצר ואנחנו יודעם שהקמח עלה בעשרות אחוזים והשמנים עלו בעשרות אחוזים בעולם וברגע שאתה לא מעלה לו , הוא פושט רגל, את יודעת מה? אז פה צריך לבוא לקראת היצרן הקטן.
אם יש יצרנים גדולים, שהם יכולים לספוג ואני בודק שהוא יכול לספוג, אז אני לא כל כך מהר מאשר לו עליית מחירים. בינתיים לא נכנסנו למשא ומתן הזה. בינתיים אני דואג שהצרכן יקנה את הסל הזול ביותר, ברמה שאני יכול לבוא לקראתו באמת. למה לי לריב עכשיו עם היצרן כשיש לי עוד חודש וחצי להתחיל לדבר איתו?".
מה התכניות שלך לגבי ישראייר?
"אנחנו כל הזמן חושבים איך לייצר סינרגיה בין הכרטיס מועדון, כדי לעשות חיבור בין הקניות ברשת, גם בטיסות וגם בנופש וגם להוזיל את זה לצרכן. בישראייר אנחנו עושים עסקים לרכוש בתי מלון ו כן אנחנו מייצרים חבילות, דרך כרטיס המועדון. כל אלה כדי לייצר סינרגיה וכדי להוריד את מחיר הנופש, לא רק הטיסה.
אנחנו במשא ומתן לקנות חברת תעופה אירופאית גדולה, כדי שזה יעזור לנו בסוף להוריד את המחירים לצרכנים. עכשיו נכנסנו לשותפות עם בראון. קנינו חמישה בתי מלון כדי להגיע ליד הראשונה ולהוריד מחירים".
כמה אתה יכול להוזיל את המחירים בענף ?
"ב- 10-15% בממוצע וזה הרבה כסף בסוף. יש גם ב 30% ובעונות מסוימות יש גם בחצי מחיר. למה אני הגעתי בכלל לישראייר? לפני כן, היה לי שיתוף פעולה איתם. אם אני עושה מבצעים ללקוחות המועדון שלנו יכולתי, סתם לדוגמא להוריד נופש מ 1000 דולר ל 600 דולר. מצד שני, אנחנו מדברים על להוריד את הסל לכלל הלקוחות שלנו, להוריד את הסל של כל הנופש. אנחנו הולכים לסיים את ההסכם מול כרטיס המועדון שלנו. מי שיקנה יותר בסניפים שלנו יוכל לצבור נקודות לטיסה
וכמה שיטוסו יותר, יצברו לקניות ברשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו