מדד מחירי הדיור מוכיח: הממשלה צריכה לחשב מסלול מחדש

לראשונה השנה נרשם בישראל מדד שלילי - מדד המחירים לצרכן הפתיע את הכלכלנים כשירד ב-0.3%, לעומת התחזית הממוצעת לירידה של 0.1%.

הנתונים המעודדים עלולים ליצור אשליה מסוימת שהריבית הגבוהה במשק עובדת ושהאינפלציה תחזור בקרוב ליעד של בנק ישראל. אך מוקדם מדי לשמוח.

האינפלציה ירדה בחודש אוגוסט בעיקר בעקבות הורדת מחיר הדלק, שלא הייתה קשורה לריבית בנק ישראל, אלא להוזלת המס על הדלק (בלו) ולמגמת הירידה שנרשמה במחירי הנפט בעולם.

לוקח זמן עד שהעלאת הריבית משפיעה על רמת המחירים במשק. העלאת הריבית, בין היתר, מעלה את הריביות על המשכנתאות, ובכך מורידה את ההכנסה הפנויה של הציבור - מה שמקטין בסופו של דבר את הצריכה ואת המחירים - אך מדובר בתהליכים שלוקחים זמן.

אין מנוס מהעלאת מחירים

אז מה צפוי לנו בהמשך? בינתיים, הצפי הראשוני הוא שהמדד של ספטמבר יעמוד על 0%, גבוה יחסית לחודש זה, שבדרך כלל מתאפיין במדדים שליליים. כמעט מדי יום אנו מתבשרים על עליות מחירים של מחירי המזון ומוצרים נוספים - לאחרונה זאת הייתה חברת יוניליוור.

חלק מרשתות המזון לא אישרו את ההעלאות, אך ככל הנראה, היות שמדובר במגמה כל כך נרחבת, לא יהיה להן מנוס אלא להעלות את המחירים לצרכן, והמגמה צפויה להתגבר ביתר שאת לאחר החגים, כשיסתיימו מבצעי החג. בשורה התחתונה, במבט קדימה, בשלב זה אין סיבה לאופטימיות רבה מדי.

עם זאת, האינפלציה בישראל עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית - פחות מחצי מרמת האינפלציה בגוש היורו, והסיבה העיקרית לכך היא תלות חלקית בלבד במחירי האנרגיה בעולם בזכות מאגרי הגז הטבעי.

עליית מחירים מואצת

מה שבאמת צריך להטריד את מקבלי ההחלטות הוא נתון מחירי הדיור, שגם פורסם הערב, שלפיו הקצב השנתי של עליית המחירים הואץ מ-17.8% ל-17.9%. קצב עליית מחירי הדיור הואץ למרות העלאת הריבית האגרסיבית של בנק ישראל ושורה של נתונים שהצביעו על התמתנות הביקושים בשוק הדיור, כמו הירידה בהיקף המשכנתאות החדשות והירידה במכירת הדירות החדשות.

בתנאי השוק שנוצרו, קצב הגידול השנתי של מחירי הדיור עלול להמשיך לטפס, אם הממשלה לא תחשב מסלול מחדש ולא תבצע צעדים דרמטיים לטיפול במשבר הדיור.

אז למה קצב עליית מחירי הדירות לא מתמתן? כי הביקוש לדירות גדול מהיצע הדירות שמיועדות למכירה. כמות הדירות "על המדף" ירדה מכמה סיבות. הראשונה היא ירידה בהיצע דירות "יד שנייה" בשוק - המשקיעים מוכרים פחות דירות (וגם קונים פחות דירות בעקבות העלאת מס הרכישה). כמו כן, מספר הדירות שנמכרות במחיר למשתכן הולך וקטן, והסיבה השלישית היא כי הקבלנים מוכרים פחות דירות על הנייר.

נוסף על כל אלה, בעקבות תיקון חוק המכר שבוצע בקיץ וגרם לביטול ההצמדה למדד תשומות הבנייה, חלק מהקבלנים העלו את המחירים.

"נדרשים פתרונות דרמטיים"

לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אנחנו רואים השפעה מצטברת, שגורמת לכך שמחירי הדירות ממשיכים לעלות. דרך הריבית לא פותרים את משבר הדיור. נדרשים פה פתרונות דרמטיים, ואנחנו מציעים לממשלה הבאה לעשות עסקת חבילה עם הקבלנים, כמו שעשו ב-1984, שכל צד יצרום את חלקו.

"שהקבלנים יקפיאו את מחירי הדירות. המדינה תמכור לקבלנים 300 אלף יחידות דיור שיש לה, תציף את השוק בקרקע, ותשלם לרשויות המקומית כ-50 אלף שקל לכל יחידת דיור שהן מוציאות לה היתר בנייה. כולם יהנו מהמצב הזה, ובבת אחת זה יוריד את מחירי הדירות. זה צעד דרמטי שאפשר לעשות לתקופה מוגבלת".

סרוגו מוסיף: "נדרשת תוכנית ממשלתית אחרת. העליות שממשיכות פעם אחר פעם מראות שהממשלה צריכה לחשב מסלול מחדש. היא לא יכולה להמשיך באותן תוכניות כמו המחיר למשתכן או הגרלה של דירה בהנחה. זה לא פותר את הבעיה - זה רק מבזבז את כספי הציבור".