בעידן של ריבית שרק עולה: כך תנהלו נכון את הקרנות הכספיות

קרן כספית היא אפיק השקעות סולידי היכול להוות תחליף לפיקדון. זוהי קרן נאמנות המחויבת להשקיע, ואף משקיעה, באפיקים סולידיים לטווח הקצר. משך החיים הממוצע של הנכסים הפיננסיים בקרן מוגבל ל־90 יום. ההשקעות כוללות אגרות חוב ממשלתיות, פיקדונות בבנקים, אגרות חוב של חברות וניירות ערך מסחריים בדירוג גבוה. לכל קרן נקבעת מדיניות ספציפית היכולה לכלול אפיונים והגבלות נוספים.

הקרנות הכספיות נבדלות מהפיקדונות בכמה היבטים: הפיקדונות הם מוצר פיננסי בעל רמת ודאות גבוהה - המפקידים יודעים מראש לאיזו תקופה הפקידו את כספם, או במילים אחרות - כמה זמן הכסף אינו ניתן למשיכה, ומה תהיה הריבית שיקבלו בתום התקופה.

בשונה מכך, הקרנות הכספיות ניתנות למכירה בכל יום שבו נערך מסחר בבורסה ומאפשרות גמישות גבוהה בהיבט זה. גם התשואה הצפויה בקרן הכספית אמורה להיות גבוהה יותר מאשר בפיקדון, וזאת משום שהקרן מפקידה סכומים גבוהים יותר מהלקוח הבודד ומקבלת ריבית גבוהה יותר כפועל יוצא מכך. כמו כן, היא משקיעה בניירות ערך מסחריים ובאגרות חוב המניבים תשואה גבוהה יחסית, אך גם רמת הסיכון הגלומה בהם גבוהה יותר. בהיבט המיסוי, ישנם גם כן הבדלים בין פיקדון לקרן כספית פטורה - משקיע בקרן כספית פטורה חייב במס רווחי הון על הרווח הריאלי בשיעור של 25%, בעוד שהפיקדונות חייבים במס של 15% על הרווח הנומינלי.

בתקופה של אינפלציה גבוהה יש על פניו יתרון בהשקעה בקרן כספית בהיבט זה, בעוד שבזמנים של אינפלציה נמוכה יש יתרון לפיקדונות. כמו כן, ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך אחרים של אותו לקוח גם כנגד רווחים מקרן נאמנות כספית פטורה.

בישראל ישנן גם קרנות נאמנות כספיות במטבע חוץ, שניירות הערך שהן משקיעות בהם נקובים במטבע חוץ או צמודים לו.

בתקופה הנוכחית העלייה באינפלציה ובריבית בעולם בכלל, ובישראל בפרט, מעוררת על פניו את צורך לבחון את ההשקעה בקרנות הכספיות הפטורות כחלופה לפיקדונות, תוך הסתייעות באנשי מקצוע.