"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תקועים בצומת של אי־ודאות: העובדים בורחים מהעתיד
הדור הזה הבין מזמן שהעתיד שלו לוט בערפל, וכבר שנים שהוא עושה ניסיונות לשנות את המציאות • המגמה לשיפור איכות חייהם של העובדים רק תלך ותגדל -והארגונים עלולים להיות בבעיה גדולה
נשים בהייטק (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images
טור אורח

תקועים בצומת של אי־ודאות: העובדים בורחים מהעתיד

הדור הזה הבין מזמן שהעתיד שלו לוט בערפל, וכבר שנים שהוא עושה ניסיונות לשנות את המציאות • המגמה לשיפור איכות חייהם של העובדים רק תלך ותגדל -והארגונים עלולים להיות בבעיה גדולה

עדי יופה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מישהו מהעולם העסקי אמר לי השבוע שהם לא יודעים איך ייראה הרבעון הבא. לא יודעים אם להעלות מחירים. אם לעצור גיוסים. מה יהיה עם האינפלציה והמלחמה באוקראינה. יש יותר מדי אי־ודאות. יותר מדי אי־ודאות זה משפט שחקוק על לוח ליבי המקצועי כבר כמעט 20 שנה.

אי־ודאות היא לא רק חוסר הידיעה של הפקטורים הכלכליים של הרבעון הבא. אי־ודאות היא מצב של המציאות שלנו כבר שנים רבות. מפתיע שאחרי כל כך הרבה שנים של אירועים שהעולם לא הצליח לחזות - לא קם אף אחד ואמר: אנחנו לא באמת יודעים מה עומד לקרות. הניסיון האנושי שלנו לייצר ודאות, לבנות כלים ושיטות שיעזרו לנו לתכנן את העתיד, הוא ניסיון טבעי, אנושי ונורמלי. רק שמה שקורה בעולם שלנו ב־20 השנים האחרונות לא מתכתב עם הצורך, לצערי.

אם תסתכלו מה עובר על הילדים של היום, לא תמצאו קשר בין המציאות שלהם לחיי הילדות של ההורים שלהם, לפני 20 ו־30 שנה. זאת לא רק ילדות בצל מגיפה עולמית ומבצעים צבאיים, זאת ילדות בתוך טכנולוגיה שלא מפסיקה לצאת מגדרה ושמסמנת אלגוריתמים כיצורים שיחליפו בשנים הקרובות את היכולות האנושיות כמעט בכל תחום.
כשאנחנו מנסים להבין קדימה, ולא רק את הרבעון הבא, צריך להביא בחשבון שאנחנו חיים בתקופה של שינויים טקטוניים ולא רק בתהליך מבורך של קדמה.

ממהרים להתפטר

שינויים טקטוניים יוצרים חוסר ודאות עמוק ומתמשך. פלא שדור שלם של צעירים מתפטר מהעבודה, חי את הרגע או עובר ליוון או לפורטוגל כדי לחיות חיים יותר נוחים וזולים - נראה שלא. פני הדור כפני חוסר הוודאות שהוא חי בו.

מגמה כמו "ההתפטרות הגדולה", תופעה שמתארת התפטרות המונית של דור שלם ממקומות עבודה, היא בין היתר תגובה של צעירים שחיים בתוך תקופה כזאת כבר שנים. הדור הזה הבין מזמן שהעתיד שלו לוט בערפל, וכבר שנים שהוא עושה ניסיונות אמיתיים לשנות את המציאות שלו, נע בין אקטיבי לאקטיביסט בניסיון לשפר את חייו לטובים יותר. כשמסתכלים קדימה על עתיד עולם העבודה, די ברור שעבודה מרחוק והטמעה של טכנולוגיות הן רק חלק מהסיפור. כדי לחזות את העתיד צריך להסתכל אחרת: היכולת לראות קדימה הולכת ומשתפרת דווקא ככל שמתרחקים. מבחינתי, המגמה לשיפור איכות חייהם רק תלך ותגדל - ואז השאלה שארגונים רבים שואלים על מה יקרה ברבעון הבא תהיה, בסופו של דבר, הבעיה הכי קטנה במאגר הבעיות שלהם מול העובדים בחברות.

הכותבת היא עתידנית עסקית ומרצה באוניברסיטת רייכמן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...