משרד האוצר | צילום: אורן בן חקון

דו"ח האוצר: אלו הסיבות למחסור בעובדים בישראל

מהדו"ח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה כי נכון למחצית הראשונה של 2022, חלה עלייה בולטת בשיעור המועסקים בענף ההיי-טק • מנגד, נצפתה ירידה חדה בשיעור המועסקים בענפי המסחר, וירידה מתונה יותר בענפי האירוח והאוכל, שירותי הניהול, האמנות, הבידור והפנאי

בניגוד לצפוי, משבר הקורונה בישראל לא הוביל לגל התפטרויות וליציאה משוק העבודה - תופעה שזכתה במדינות אחרות לכינוי The Great Resignation (ההתפטרות הגדולה). נכון ליוני 2022, שיעורי התעסוקה וההשתתפות עברו במקצת את רמתם טרום המשבר, ומלאי המתפטרים שאינם עובדים לא גדל באופן מהותי ומתמשך לאורך המשבר. אז איך בכל זאת מסבירים את המחסור החריף בעובדים?

מהדו"ח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, עולה כי הסיבה העיקרית לכך היא כמובן העלייה בביקוש לאחר היציאה ממשבר הקורונה - יותר חופשות, יותר בילויים ובזבוזים. במקביל, היצע העובדים, כלומר מספר האנשים שרוצים לעבוד, גדל בקצב. אבל יש גם סיבה נוספת: מהדו"ח עולה כי נכון למחצית הראשונה של 2022, חלה עלייה בולטת בשיעור המועסקים בענף ההיי-טק. מנגד, נצפתה ירידה חדה בשיעור המועסקים בענפי המסחר, וירידה מתונה יותר בענפי האירוח והאוכל, שירותי ניהול, אמנות בידור ופנאי, שהתאוששו באופן ניכר בחודשים האחרונים.

השינוי בהתפלגות המועסקים במשק - המחצית הראשונה של 2022 לעומת התקופה המקבילה ב-2019,

שינוי בתמהיל התעסוקה

"נכון לחודשים האחרונים, שיעור התעסוקה בישראל חזר לרמתו טרום המשבר, אך חל שינוי בתמהיל התעסוקה: יש עלייה בחלקם של ענפים עם פריון גבוה (ושתורמים לצמצום פער הפריון הכללי בישראל ביחס למדינות ה-OECD), וירידה בחלקם של ענפים עם פריון נמוך", מוסבר בדו"ח.

דבר מעניין נוסף שממחיש את עוצמת התופעה: בעוד בהיי-טק העלייה בביקוש לעובדים במשבר באה לידי ביטוי בהעלאת שכר משמעותית, בחלק מהענפים שחוו ירידה חלה עלייה מתונה בלבד בשכר ביחס לטרום המשבר, על אף העלייה במספר המשרות הפנויות.

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, העריך השבוע בשיחה עם "ישראל היום" כי ענף המסעדנות פועל היום במיצוי של 75% בלבד, בגלל מחסור בכוח אדם. ניתן לשער שהמחסור בעובדים בענף המסעדנות היה פחות חריף, אם עליית השכר בענף הייתה משמעותית יותר.

שינוי בהעדפות העובדים

בחודשים האחרונים, אחד הדיונים המרכזיים בעולם לגבי השפעת הקורונה על שוק העבודה התמקד בשינוי העדפות העובדים, ובפרט - בקצב ההולך וגובר של התפטרויות העובדים. כך, למשל, בבריטניה ובארה"ב דובר רבות על תופעה של התפטרות משמעותית, שזכתה לכינוי "The Great Resignation", כשהסברים אפשריים שהועלו לכך הם שינוי העדפת העובדים לגבי הקצאת הזמן שלהם בין עבודה ופנאי; נכונות פחותה לעבוד במשרות מסוימות שנתפסות כפחות מתגמלות; ושינוי בכוח המיקוח של העובדים.

מגמת התפטרויות מרצון

עם זאת, במדינות אחרות, כמו קנדה, יפן, וניו זילנד, לא נצפתה תופעה של גל התפטרות חריג. יש הטוענים שגם בארה"ב גל ההתפטרויות הנוכחי אינו אלא המשך של מגמת ההתפטרויות מרצון שקדמה לקורונה.

"גידול בהתפטרויות יכול היה להתקיים במקביל ליציבות בשיעור התעסוקה, אם העובדים המתפטרים היו עוברים מייד למקום עבודה חדש. עם זאת, לא חלה עלייה משמעותית לאורך המשבר בשיעור העובדים שהתפטרו והחליפו מקום עבודה, על אף הגמישות שאפשר הסדר החל"ת. לאורך המשבר, שיעור העובדים שעברו מקום עבודה בחודשים האחרונים (1.94%) היה גבוה במעט מהממוצע בשנת 2019 (1.86%), על אף העלייה שחלה לאורך המשבר במספר המפוטרים, שרבים מהם חזרו לעבוד במקום עבודה חדש", מוסבר בדו"ח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...