בזו אחר זו הודיעו לאחרונה ספקיות המזון והטואלטיקה המובילות במשק על העלאות מחירים, והדבר עורר כצפוי זעם ציבורי ואף קריאות לחרם צרכני. אם רק לפני כמה חודשים ניסיון דומה של החברות לייקר מוצרים נתקל במלחמה נחרצת מצד שר האוצר ליברמן ושרת הכלכלה ברביבאי, הפעם נדמה כי קולה של הממשלה בנושא נדם. ייתכן שההסבר לכך נעוץ בתקופת הבחירות, אך לא רק בו. כאשר גם מחירי השירותים הנמצאים באחריות המדינה - כמו חשמל, מים, ארנונה ועוד - עולים, כוח המיקוח של הממשלה מול ספקי המזון והטואלטיקה יורד, ומי שנשאר לנהל את המאבק מול היבואנים הם בעיקר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד והפעילים ברשתות החברתיות. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אופטימית באשר לתרומת המהלכים שקידמה למען הורדת יוקר המחיה, וסבורה שבעתיד הצרכנים הישראלים יראו את התוצאות.
אנחנו שומעים מדי יום קריאות לחרם צרכנים. את תומכת בכך?
"אני חושבת שצריך להסתכל על כל נושא יוקר המחיה בראייה הרבה יותר רחבה. אני שואלת את עצמי איך יכול להיות שלאורך שנים בשער הכניסה לישראל היה צריך לבדוק כל פריט וכל מוצר, כשרוב המדינות המתקדמות עברו מזמן למודל של הצהרה - במקום בדיקה שלוקחת זמן ועלויות, אנחנו משחררים את החסמים האלה ומעבירים את רוב המוצרים למודל של הצהרה. אז זה דבר גדול שעשינו ברפורמת היבוא. זה רץ כבר מחודש יוני, ואני כבר רואה את המשמעויות של המהלך.
"דבר נוסף הוא עניין התקינה. זה בא יחד עם רפורמת היבוא. אם יש תקינה אמריקנית ואירופית שנותנת מענה למוצר מסוים, בעיניי בהרבה מאוד מקרים לא נדרש הצורך לבצע התאמה ייחודית לישראלים בכל מוצר. בשנה האחרונה אנחנו במשרד הכלכלה עברנו פריט־פריט, מוצר־מוצר, כדי לראות איפה לא נדרשת רגולציה נוספת. ככל שנסיר יותר חסמים יהיו יותר יבואנים".
אבל עדיין קיימת תופעת היבואנים הבלעדיים.
"ביום פיזור הכנסת העברתי הצעת חוק שמדברת על יבוא מקביל, כלומר שהיבואנים הגדולים לא יוכלו לבלוע את הקטנים, והם גם צפויים לענישה במקרה שיעשו מניפולציות. ביחס לעבר - במעבר ממודל פיקוח למודל הצהרה הגברנו את האכיפה בשווקים, כדי שחלילה לא נפגע בבטיחות ובבריאות הציבור, הגדלנו את מספר השחקנים, ואני מצפה שהתחרות הזאת תגולגל לצרכנים. אין לי ספק שבמשק קיימת ריכוזיות במוצרים מסוימים, למשל בטואלטיקה ובמוצרי מזון, וצריך לפתוח אותו כמה שיותר לתחרות. כשאני מטפלת בשיבר, בשער הכניסה של עולם היבוא והתקינה, אין לי ספק שהנושא יתגלגל לצרכן, לדעתי כבר בחודשים הקרובים".
השאלה היא אם החברות לא יתאימו עצמן מהר מאוד לרמת המחירים הגבוהה בארץ.
"שאלה מצוינת. עצם כניסתה של חברה בינלאומית, עם היכולת שלה לנהל כל כך הרבה סניפים בעולם, תיצור תחרות אובייקטיבית. זאת הדרך להתמודד עם הריכוזיות - עוד רשת ועוד רשת. במקביל, יש להן (לרשתות הבינלאומיות שמתכננות להגיע לישראל - ס"ג) חסמים אובייקטיביים שללא ספק אנחנו חייבים לטפל גם בהם - למשל תהליך המדבקות על המוצר, בייחודיות של התקינה, בין היתר במוצרים הרבים מעולם הטואלטיקה והבריאות. אני יודעת ששר הבריאות עוסק בצמצום הפערים, ואני מצפה שיהיה מהלך משלים במערכת הבריאות כדי להסיר את כל החסמים".
מה את יכולה להגיד לצרכנים - מתי נראה הוזלות משמעותיות במוצרי צריכה בסיסיים?
"הורדת מחירים היא פועל יוצא של הסרת חסמים ליבואנים, הגברת התחרות של הקמעונאים ושקיפות לצרכנים לגבי מחירים ועידודם לצרכנות נבונה. ככל שיהיו יותר יבואנים נראה יותר תחרות והמחירים יירדו. אני לא יודעת להגיד לך באיזה יום ושעה. אפשר להגיד לצרכן 'אל תקנה, כן תקנה', ואפשר להגיד לצרכן שאנחנו צריכים לעבוד בשבילו ולהסיר חסמים. אני קוראת לזה כולסטרול שהצטבר פה לאורך שנים. בסוף אני מגיעה לצרכן.
"נוסף על כך, אני מצפה מהיבואנים לגלגל את החיסכון בהוצאות היבוא שישתקף במחיר לצרכן. אנחנו מפרסמים מדי חודש סל השוואתי ורואים שם פערים של עשרות אחוזים בין רשתות שיווק שונות, שמגיעים לכמעט 40%, ואני אומרת לצרכן - בוא תיכנס גם אתה לשותפות הזאת של ההתמודדות עם יוקר המחיה. זה לא כי הצרכן הוא האחראי, הממשלה היא האחראית".
רק לפני כמה חודשים את וליברמן נלחמתם בחברות שמנסות להעלות מחירים. היום לא שומעים אתכם. למה?
"אנחנו מנהלים את הדיאלוג שלנו. אני מדברת עם כולם. למשל, בסוגיית מחיר הלחם ביקשתי לא להעלות את המחיר למרות העלייה של המחיר המפוקח, ובאמת יצרני הלחם לא העלו מחירים, הם שיתפו פעולה. אבל אני אומרת שהפתרון צריך להיות ברמת המאקרו, כי גם אם החברות לא יעלו מחירים היום, הן יעלו מחר או בעוד שבוע. הפתרון נמצא בראייה רחבה, בטיפול בחסמים, בצמצום הריכוזיות, בהרחבת התחרות, בהגדלת מספר השחקנים ובהורדת המכסים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו