"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אפליה בצבעי שחור־לבן: "הכישורים המקצועיים של יוצאי אתיופיה - בינוניים"
עיוורי צבעים? נראה שלא: מחקר חדש מגלה נתונים מעוררי זעם - 30% יעדיפו לקבל שירות מעובדים שאינם יוצאי העדה • "נתפסים כחרוצים וידידותיים, ופחות כרציונליים ובעלי ביטחון עצמי"
מפגין מול ניידת משטרה במהלך מחאת האתיופים.| צילום: אורן בן חקון
מטריד

אפליה בצבעי שחור־לבן: "הכישורים המקצועיים של יוצאי אתיופיה - בינוניים"

עיוורי צבעים? נראה שלא: מחקר חדש מגלה נתונים מעוררי זעם - 30% יעדיפו לקבל שירות מעובדים שאינם יוצאי העדה • "נתפסים כחרוצים וידידותיים, ופחות כרציונליים ובעלי ביטחון עצמי"

,עודכן
0השמעה

שילוב בני העדה האתיופית בעבודה: מחקר חדש מגלה כי מעסיקים ועובדים רבים סבורים שהכישורים המקצועיים של ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי בינוניים, תפיסה שעלולה לחסום את שילובם במקצועות מסוימים. המחקר נעשה על ידי "מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי" מהאוניברסיטה העברית, עבור עמותת "עולים ביחד", שפועלת לשילוב אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה. המחקר בחן עמדות בשוק התעסוקה הישראלי כלפי ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי. תוצאות המחקר הוצגו בכנס שנערך אתמול בנושא "עולם העבודה במציאות משתנה".

על פי הנתונים, 68% חושבים וחושבות שהלקוחות של הארגון שלהם ישמחו לקבל שירות מישראלים ומישראליות ממוצא אתיופי, ו־69% מצהירות ומצהירים שהצבע או המוצא של ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי לא משפיע עליהם.
עוד עדות לפער בין ההצהרה על הרצון לעבוד עם יוצאי אתיופיה לבין הטיות סמויות, עולה בשאלה לגבי העדפות שירות. כאשר נשאלו המשיבים לגבי העדפה של לקוחותיהם, 30% בממוצע סברו שהאחרונים יעדיפו במידה רבה לקבל שירות מעובדים שאינם יוצאי אתיופיה.

שכרן של נשים יוצאות אתיופיה לא־אקדמאיות במגזר הפרטי אינו עולה על 73% משכר העובדים היהודים הלא־אקדמאים שאינם יוצאי אתיופיה, ואילו שכרן של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה במגזר הפרטי אינו עולה על 60% משכר העובדים היהודים האקדמאים שאינם יוצאי אתיופיה.

בניגוד לעיוורון הצבעים לכאורה, שעליו מצהירים המשיבים, רבים מהם תופסים ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי כבעלי רמה בינונית של יכולות מקצועיות, דוגמת יכולת ניהולית וחשיבה אנליטית.

ההטיות כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה ניכרות גם בתפיסה הסטריאוטיפית שלהם כחרוצים וידידותיים, ופחות כרציונליים ובעלי ביטחון עצמי. מעניין לציין שנשים ממוצא אתיופי נתפסות כבעלות יכולות מקצועיות גבוהות יותר מאשר גברים ממוצא אתיופי.

גנט דסה, מנכ"לית עמותת עולים ביחד: "נתונים אלו מראים כי מחד גיסא עובדות ועובדים תופסים את עצמם כ'עיוורי צבעים', מאידך גיסא, הממצאים מעידים על תפיסות מוטות ביחס לאיכויות ולכישורים שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו