מדד המחירים לצרכן, שפורסם בשבוע שעבר, סיפק חותמת רשמית למה שהוא, להערכתי, הנושא המדובר ביותר בארוחות שישי משפחתיות בימים אלה. יוקר המחיה בישראל, שהוא מהגבוהים בעולם, מזנק בחודשים האחרונים במהירות ומשאיר משפחות רבות בהלם. רק בשבועות האחרונים התבשרנו שמחירי הדירות עלו בקרוב ל־16% בשנה האחרונה, ששכר הדירה זינק ב־6.5% בחוזים חדשים שנחתמו בחודש יוני, שהחשמל צפוי להתייקר ב־9.6% ושמחירי הלחם האחיד צפויים לעלות בעוד 36%.
כמה ימים לפני פרסום המדד, התפרסם עוד נתון כלכלי מעניין: לראשונה זה 15 שנה, נרשמה בקופת המדינה שנה של עודף תקציבי - ההפך מגירעון. העודף התקציבי נכון ליוני עומד על 6.4 מיליארד שקלים, שהם 0.4% מהתוצר - הנתון הגבוה ביותר מאז 1987. כלומר, בזמן שאזרחי ישראל נחנקים כלכלית, תקציב המדינה משמין.
וכאן עולה תהייה: אם יש עודף תקציבי, מדוע לא משתמשים בו כדי לבלום את עליות המחירים? זה לא חייב להיות סבסוד ישיר, יש גם דרכים אחרות - לראיה, רפורמת החקלאות, שכבר מניבה פירות ומובילה לירידת מחירים בענף.
משרד האוצר ראוי למחמאות על הניהול האחראי של התקציב בשנה האחרונה, אבל נדמה שאנשיו לא מפנימים את עוצמת האירוע הכלכלי של עליות המחירים. אז נכון, לכאורה אין כאן שום דבר חדש: שנים שבוכים כאן על הזינוק במחירי הדיור, גם הכותרות על עליית מחירי הלחם והחשמל חוזרות על עצמן, ומחירי החופשות מזנקים תמיד בקיץ. אבל זוהי טעות. עוצמת עליות המחירים הנוכחיות היא חריגה - זה לא גל, זה צונאמי, והוא מאיים להטביע תחתיו עוד עשרות אלפי אנשים, שעד היום הצליחו איכשהו "לצוף" ולגמור את החודש בכבוד.
לא ניתן לומר שהאינפלציה הגואה לא היתה צפויה. היה ברור שהזרמות הכסף לשווקים ע"י הממשלות יגררו אינפלציה. אבל הפעם זהו לא רק משבר כלכלי וחברתי שמתגלגל לפתחנו. זהו גם משבר נפשי - ישראלים רבים, שעדיין מתאוששים ממשבר הקורונה, אנשים שהתמודדו עם אובדן מקומות עבודה, מערכת חינוך בתפקוד חלקי, סגרים ובידודים - מתמודדים עכשיו גם עם חרדה לביטחונם הכלכלי. עבור חלקם, זוהי התמודדות אחת יותר מדי בזמן קצר מדי.
קצת כמו שבתחילת משבר הקורונה, ראש אגף התקציבים דאז, שאול מרידור, לא היה מוכן לשמוע על מענקים - כך גם כעת מחמיצים באוצר את העוצמה האמיתית של האירוע. בדומה למשבר הקורונה, גם גל האינפלציה הנוכחי יוצר אפקט כלכלי אלים ומסוכן לחוסן החברתי של ישראל. העודף התקציבי שנוצר השנה צריך לחזור במלואו לציבור ולסייע בהקלת יוקר המחיה, או לפחות כדי למנוע את הקטסטרופה הממתינה לנו ב־1 בספטמבר, אם לא יימצא פתרון למשבר עם המורים.
הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו