"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסק דין: התקף לב בגלל לחץ מהמעסיק - תאונת עבודה

הסיבה להתקף היתה לחץ על העובד להגיע לערב גיבוש בביתו של אחד ממנהליו, בניגוד לרצונו • ביטוח לאומי: "חבל שאזרח טורטר אל ביה"ד בזמן שעו"ד מטעמו יכול היה להציג את העובדות בפנינו, גרירת המקרה לערכאות יוצר מצב של עיכוב בקבלת הזכויות"

,עודכן
0השמעה
התקף לב (אילוסטרציה), צילום: GettyImeges

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בהתקף לב שנגרם לעובד, לאחר ארוחה עם עמית לעבודה, כתאונת עבודה. הסיבה להתקף היתה לחץ על העובד להגיע לערב גיבוש בביתו של אחד ממנהליו, בניגוד לרצונו.

לאחר שנדחה על ידי הביטוח הלאומי, הגיש העובד תביעה לביה"ד על ידי עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין. בביטוח הלאומי טענו מנגד שהמסמכים הרלוונטיים לא הוצגו בעת הגשת הבקשה.

מהתביעה עולה כי בשעת צהריים איש מחשבים ועמית לעבודה אכלו צהריים בבית קפה. במהלך הארוחה שוחחו השניים על ערב גיבוש שהיה מתוכנן להיערך בביתו של אחד המנהלים. תוך כדי הארוחה העובד קיבל הודעות רבות לטלפון הסלולרי שלו, שניסו לברר אם יגיע לערב הגיבוש שמועדו שונה במיוחד לבקשתו. נטען שבאותו יום הופעלו עליו לחצים לקבל תשובה ברורה ביחס להגעתו.

בבוקר ההתקף קיבל הודעה מהמזכירה שבה נתבקש להחזיר לה תשובה עוד באותו היום, וקיבל הודעה גם ממנהלו הישיר. הוא נלחץ ושיתף את עמיתו במחשבותיו. בשלב מסוים החל לסבול מכאב באזור החזה והודיע לחברו שאינו חש בטוב, והוזמן לו אמבולנס.

ביה"ד שוכנע שהתרחש אירוע חריג בהסתמך על עדויותיהם של העובד, עמיתו והתיעוד הרפאי מחדר המיון, אף שהיה מעשן כבד. הביטוח הלאומי קיבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה בית הדין, והעובד יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות, ובהתאם לכך את הקצבה שיקבל.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "חבל שאזרח טורטר אל ביה"ד בזמן שעו"ד מטעמו יכול היה להציג את העובדות בפנינו, ולא להמציא את המידע הרלוונטי רק בבית המשפט. אי הצגת המידע עבור הביטוח הלאומי וגרירת המקרה לערכאות יוצרות מצב של עיכוב בקבלת הזכויות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר