בישראל עובדים יותר שעות, אך מייצרים פחות - עובדה די מוכרת זו מקבלת ביטוי פעם נוספת בסקירה שנעשתה לאחרונה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתה של ח"כ נעמה לזימי (העבודה).
לזימי מבקשת להחזיר את נושא קיצור שבוע העבודה לסדר היום הציבורי, דבר שיגביר לתפיסתה את פריון העובדים הנמוך בישראל. לפי הסקירה, שעות העבודה השבועיות והשנתיות של העובד הישראלי בממוצע בשנת 2019 היו גבוהות בכ־9% מהממוצע במדינות ה־OECD, וגם שיעור העובדים שעבדו מעל 50 שעות שבועיות היה גבוה (14.1% לעומת 10.2%).
מנגד, הפריון הממוצע של העובד הישראלי היה נמוך בכ-18% מהפיריון הממוצע לעובד במדינות ה-OECD. נוסף על כך, שיעור גבוה מהעובדים בישראל הביעו חוסר שביעות רצון מהאיזון שבין העבודה לחיים האישיים.
לא מעט חברות ברחבי העולם בחנו מעבר לשבוע עבודה של 4 ימים, או קיצור מספר שעות העבודה הרשמיות בשבוע, תוך השארת השכר על כנו. הניסויים בדקו, בין היתר, את השפעת הקיצור על הפריון לעובד, שביעות רצונו מהאיזון החדש בין שעות העבודה לשעות הפנאי, בריאותו של העובד והשימוש בימי מחלה, זיהום האוויר וגורמים נוספים.
מסקנת רוב המחקרים היתה כי לקיצור שבוע העבודה השפעה חיובית על הפריון, על איזון טוב יותר בין העבודה לבית ועל הפחתה ברמת הלחץ.
נציין כאן כי ישראל מדורגת במקום השישי מהסוף ברמת שביעות הרצון בין החיים האישיים והפנאי לעבודה מבין מדינות ה-OECD עם ציון שביעות רצון של 4 לעומת 6.2 בממוצע. איטליה, דנמרק ונורבגיה מדורגות עם מדד שביעות הרצון הגבוה ביותר.
אחת המדינות הראשונות שבה נערכו הניסויים הראשוניים בעניין השפעת קיצור מספר שעות העבודה בשבוע היתה איסלנד, שבה חיים כ־360 אלף תושבים. מספר שעות העבודה באיסלנד היה מהגבוהים באירופה (44 שעות בממוצע בשבוע לעובד במשרה מלאה). בין הכללים שהארגונים הנהיגו היה קיצור זמן הישיבות, תעדוף משימות, שינוי משמרות, ועוד.
לפי תוצאות הניסויים, חלו עלייה באיכות חייהם של העובדים וירידה במתח, והפריון נותר דומה לזה שהיה ערב הניסוי, או אפילו גדול יותר בחלק ממקומות העבודה. המשתתפים דיווחו שהם משקיעים יותר בעצמם, כמו ביציאה למקומות בילוי ולבתי קפה, והורים דיווחו על שעות רבות יותר עם המשפחה, ובמקביל בן הזוג נמצא יותר בבית.
כ-86% מכוח העבודה במדינה עבר מאז לעבוד שעות עבודה קצרות יותר או שיש לעובדים את הזכות לבקש הפחתה במספר השעות שהם עובדים במסגרת מו"מ של ארגוני העובדים.
גם הניסויים שבוצעו בשוודיה במסגרתם שבוע העבודה קוצר הראו כי העובדים שיפרו את הפריון ונתנו שירות טוב יותר, זאת בנוסף לעובדה כי ניצול ימי המחלה ירד.
עם זאת, בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדגישים כי לא ניתן להסיק מהניסויים לגבי המצב בישראל, שכן לרוב מדובר בניסויים מצומצמים יחסית.
יו"ר השדולה לאיזון חיי בית ועבודה, ח"כ נעמה לזימי, אומרת ל"ישראל היום": "המדינה חייבת לייצר איזון בריא ונכון של חיי משפחה ופנאי לצד שוק העבודה בישראל. אנחנו עובדים בשביל לחיות, ולא חיים בשביל לעבוד. זה לא נכון למשק, ובטח לא לפרט, לחיות חיים של שעבוד לעבודה או למעסיק. כמו שהמחקר מאשש, מדובר במהלך שמיטיב עם העובדים בכל המובנים - הם מאושרים יותר והפריון עולה. יום חופש נוסף מאפשר לצרוך יותר. ארגוני העובדים והמעסיקים שמובילים את הנושא ואני, מתכוונים לגשת לשר האוצר עם תוצאות המחקר הזה ויחד נייצר קואליציה שתוביל לאיזון נכון יותר בין חיי המשפחה לעולם העבודה. זאת הדרך להתמודד עם שוק עבודה גלובלי ומשתנה לצד הצורך באיזון חיי בית עבודה", היא מסכמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו