בנק ישראל החליט להעלות את הריבית ב־0.5%, כך שריבית הפריים למשקי הבית בישראל תעמוד על 2.75%. העלאת הריבית בישראל אינה שונה בהרבה ממסלול העלאות הריבית המתרחש בכלכלות המובילות בעולם. הפדרל רזרב, הבנק המרכזי האמריקני, החליט לפני כמה שבועות להעלות את הריבית בארה"ב ב־0.75% לרמה של 1.75%.
גם המצב בכלכלת האיחוד האירופי דומה לאחר שהבנק המרכזי האירופי הודיע לאחרונה כי בכוונתו להעלות את הריבית בחודש יולי ב־0.25% ולבצע העלאה נוספת של 0.25% בספטמבר, מהרמה האפסית שבה הוא נמצא. גם הבנק המרכזי של בריטניה העלה לאחרונה את הריבית מ־0.25% ל־1.25%.
הסיבות המרכזיות לכל העלאות הריביות היא האינפלציה שהרימה ראש בעולם. מדד המחירים לצרכן בארה"ב קפץ בכ־8% בשנה האחרונה - השיעור הגבוה ביותר זה 40 שנה.
גם במדינות האיחוד האירופי האינפלציה טיפסה בשיעור דומה. בישראל המצב טוב יותר ונתוני מדד המחירים לצרכן לחודש מאי משקפים אינפלציה שנתית של כ־4%.
בלי קשר לאינפלציה, ישראל מתמודדת עם בעיה של מחירים גבוהים ביחס לעולם, והאתגר הניצב בפני הממשלה שתקום הוא להתמיד ברפורמות שפועלות להוריד את יוקר המחיה - וזה רלוונטי למצבים שבהם יש או אין אינפלציה.
עיקרי הרפורמות שהממשלה חייבת לעשות הם הסרה של חסמים ביורוקרטיים כמו פתיחת השוק ליבוא (גם של מוצרים חקלאיים) והסרת תקנים וחסמים ליבואנים, הגברת התחרותיות בארץ בעיקר ע"י החלשת המונופולים, הגברת התחרות בבנקאות בהתאם לוועידת כבל, הגדלת היצע הבנייה בישראל, ומנגד - לא להשתולל ולתת תוספות שכר בסקטור הציבורי.
עליות המחירים החדות שנרשמות ברחבי העולם, שבגינן החל מסלול העלאות הריבית ברחבי העולם, נובעות מכמה גורמים: בחלק של ההיצע עדיין קיימים קשיים בשרשראות האספקה שיוצרים צוואר בקבוק, מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסנקציות שהטילו במערב על הנפט הרוסי. כמו כן, ניכרת השפעת הסגרים שסין הטילה על אזורים נרחבים בניסיון להתמודד עם התפרצויות מחודשות של נגיף הקורונה.
בצד הביקושים, מדינות רבות ובכללן ישראל העניקו כסף רב לתושבים במהלך הקורונה, בעיקר מהחשש להגיע למשבר דומה למשבר בשנת 2008. היו סקטורים שכלל לא נפגעו, כמו עובדי המגזר הציבורי, וסקטורים שפרחו בתקופה הזו - כמו מגזר ההיי־טק. כוח הקנייה שלהם יצר ביקושים כבושים שמתפרצים כעת. נוסף על כך, קיימת בעיה בצד ההיצע: בכוח האדם שהצטמצם ובכמה מקצועות שחסרים בהם עובדים.
נוכח הדברים, לבנק ישראל אין הרבה ברירות והוא חייב להעלות את הריבית, שכן אם הוא לא יעשה זאת - תהיה לכך השפעה על הביקושים, על שער החליפין וכמובן על האינפלציה.
לגבי שוק הנדל"ן הישראלי, לירידת הביקושים עשויה להיות השפעה מצננת על מחירי המכירה ומשם זה עשוי להשפיע בצורה עקיפה על האינפלציה, שכן מחירי הדירות בישראל אינם כלולים ישירות במדד המחירים לצרכן אלא רק מחירי השכירות, והשפעה של הריבית עליהם תתבטא שלא בטווח המיידי.
פרופ' אשר בלס הוא כלכלן ראשי לשעבר בבנק ישראל, וכיום מרצה לכלכלה במכללת אשקלון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
