כאן גרים בעושר: מי אשם בגל ההתייקרויות

ההתייקרות של מחיר הדלק שתיכנס לתוקף בחצות הלילה מצטרפת לגל ההתייקרויות שהתחיל לפני יותר מחצי שנה במשק.

רק שלשום הודיעו משרדי האוצר והתחבורה על ה"הישג" שנרשם במו"מ מול ענף החלב, אשר יוביל להתייקרות של כמעט 5% במוצרי החלב המפוקחים.

אף שהצדדים ניסו להציג את ההסכם כהצלחה גדולה, ואף הגדירו אותו כ"שירות לציבור" מכיוון שהצליחו למנוע התייקרות משמעותית יותר, של14%, קשה לראות בכך הצלחה, וזאת משום שמוצרי החלב בישראל יקרים בעשרות אחוזים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות.

שיעור העלייה אמור היה להיות גבוה יותר עקב התייקרות בתערובת המזון לפרות המיובאת מאוקראינה, ובינתיים המחלבות הסכימו לספוג חלק ממנה, אך השאלה הנשאלת היא מה יהיה בהמשך, ואם לא מדובר ב"תפוח אדמה לוהט" שהשרים האמונים על שוק החלב פשוט מעבירים לטיפולה של הממשלה הבאה.

בעוד מחירי מוצרי החלב המפוקחים יעלו בקרוב "רק" ב־5%, יתר מוצרי המזון ומוצרי טואלטיקה התייקרו בשיעור גבוה משמעותית, חלקם בשיעור דו־ספרתי. כך, למשל, לפי נתוני הלמ"ס מחירי העופות עלו ביותר מ־10%, מחירי הדגים ב־16% בשנה האחרונה, מחיר הקמח ב־9%, ועוד.

גל ההתייקרויות במשק התחיל כבר בסוף השנה שעברה. מחירי הסחורות והאנרגיה התחילו לעלות בקצב דרמטי: מצד אחד חלה התאוששות ממשבר הקורונה והביקושים עלו, מנגד ההיצע היה עדיין מוגבל בגלל השבתות המפעלים ברחבי העולם בזמן הסגרים.

נוסף על כך, גם עלויות ההובלה זינקו במאות אחוזים, מה שהוגדר בזמנו כ"משבר בשרשראות האספקה". אם לא די בכך, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה החריפה את ההתייקרויות במחירי הנפט, הגז והפחם ועקב כך את התייקרותן של סחורות חקלאיות, וכתוצאה מכך של מוצרי צריכה רבים.

מקורן של מרבית ההתייקרויות מגיע מהעולם. עם זאת, נזכיר כי חלק מהמוצרים התייקרו עקב צעדיה של הממשלה, למשל - מס על המשקאות הממותקים ומס על הכלים החד־פעמיים. אלה גם הכשירו במידה מסוימת את הקרקע להתייקרויות שנעשו על ידי ספקי המזון הגדולים. ההתייקרויות המתוארות מכבידות בעיקר על השכבות החלשות, ונזכיר בהקשר זה שהממשלה עדיין לא אישרה את העלאת שכר המינימום, שנשאר ברמה נמוכה של 5,300 שקלים לחודש.