כדי לצמצם פערים יש להרחיב את החדשנות הישראלית לכלל המשק

סוגיית הפערים הכלכליים היא אחד מהנושאים המטרידים ביותר את הציבור בישראל - כך עולה מסקר עמדות הציבור שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שהתקיים השבוע, ולא בכדי.

בישראל יש כיום שתי כלכלות, שהפערים ביניהן הולכים ומתעצמים: כלכלת ההיי־טק, שמעסיקה כ־10% מהעובדים במשק ומשלמת משכורות גבוהות; וכל יתר הכלכלה, שרוב עובדיה נמצאים הרחק מאחור.

פריון העבודה והשכר הגבוה שמאפיינים את ענף ההיי־טק מתאפשרים הודות לערך המוסף שמניב כל עובד בתעשייה זו. אחד המפתחות להעלאת הפריון גם ביתר ענפי המשק הוא שיפור ביצועי ההון האנושי וההון הפיזי, כחלק ממהלך קידום החדשנות.

לחדשנות יתרונות אדירים - בצמיחה ושיפור הפריון, ביצירת מקומות עבודה ובצמצום פערים - אך לחברות רבות, בעיקר המסורתיות יותר, יש קושי להטמיע חדשנות.

על ממשלת ישראל לאמץ אסטרטגיית חדשנות רחבה שתטפל בחסמים אלה, בשני רבדים: במעבר להסתכלות רחבה על המושג חדשנות שתכלול גם כזו שאינה מו"פ, לצד פיתוח כלי מדידה שיטתי של חדשנות במובנה הרחב, כמקובל במדינות המתקדמות.

ברובד השני יש לקדם באופן אקטיבי חדשנות בהגדרה רחבה זו בכל ענפי המשק, בדגש על המסחר, השירותים ויתר הענפים המסורתיים. לסיכום, בזכות החדשנות הישראלית בנינו את המותג "אומת הסטארט־אפ", שכולנו גאים ומתברכים בו. אם נשכיל להרחיב אסטרטגיה זו ליתר המשק, נוכל לקדם צמיחה מכלילה ולצמצם פערים כלכליים וחברתיים.

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה. דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה