"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השר פורר ל"ישראל היום": "אין מחסור בחיטה - ישראל במצב טוב"

על רקע משבר המזון העולמי, שר החקלאות מרגיע - ומבהיר: "אנחנו עם היד על הדופק" • המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הזניקה את מחיר החיטה בכ־40%, בעקבות כך עלייה במחירי מוצרי המאפה גם אצלנו

,עודכן
0השמעה
שר החקלאות בנוגע למשבר החיטה העולמי: "אנחנו בסדר גמור", צילום: אי.אף.פי

לפי אזהרות האו"ם, העולם עומד בפני משבר מזון, והשער האחרון של העיתון הבריטי "האקונומיסט" המחיש זאת היטב. לפי העיתון, שלושה אירועים מרכזיים משפיעים כיום על אספקת המזון העולמית – המלחמה באוקראינה, מזג האוויר הקיצוני בשל ההתחממות הגלובלית והקורונה.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הזניקה את מחיר החיטה בכ־40%. הבצורות בארה"ב ובהודו פגעו ביבולים, והקורונה יצרה פקקים בנמלים ושיבושים כבדים בשרשראות האספקה. כל אלה יחד מייצרים תמונת מצב מבהילה.

ומה קורה בישראל? הישראלים לא סובלים ממחסור במוצרים, והתמונות של התורים לאספקת המזון באפריקה נראות רחוקות מתמיד. עם זאת, עליית מחירי החיטה השפיעה גם על ישראל ומחירי מוצרי המאפה נמצאים במגמת עלייה בחודשים האחרונים השנה.

שר החקלאות, עודד פורר, מרגיע בשיחה עם "ישראל היום" שאין כרגע מחסור בחיטה, וכי מלאי החירום של ישראל לא התרוקן. "אנחנו בסדר גמור, אבל מובן שאנחנו עם היד על הדופק כדי לראות שאנחנו לא ניקלע לאיזושהי בעייתיות. בסך הכל אנחנו במצב טוב".

שר החקלאות עודד פורר: "מדינת ישראל לא יכולה לגדל את כל החיטה עבור עצמה".,צילום: אורן בן חקון

שר החקלאות המשיך: "מדינת ישראל לא יכולה לגדל את כל החיטה עבור עצמה, היא גם לא גידלה מעולם. קרוב ל־90% מהחיטה שלנו מיובאת, כי ההשקעות שאנחנו צריכים לבצע כדי לגדל כאן את כל החיטה הן אסטרונומיות, וזה לא ריאלי. ולכן אנחנו חייבים לגוון את המקורות שלנו בהקשר של החיטה וגם את זה אנחנו עושים".

כזכור, רוסיה מסרבת לאפשר ייצוא דגנים מנמלי אוקראינה כל עוד הסנקציות עליה ממשיכות. אתמול (רביעי) שר ההגנה הבריטי, בן וואלס, קרא למוסקבה לאפשר ייצוא דגנים מאוקראינה אך הדגיש כי ארצו מתנגדת להסרת הסנקציות כתמורה לייצוא הדגנים מנמלי אוקראינה.

ההצעה הרוסית והלחץ המערבי מגיעים שבועות ספורים לפני תחילת עונת הקציר באוקראינה, אחת מיצרניות החיטה הגדולות בעולם ובשעה שבצורת, גלי חום ושיטפונות כבר גרמו לנזקים משמעותיים לקציר החיטה במערב אסיה. סיבות אלו גורמת לחשש עולמי מפני עלייה חדה במחיר הדגנים, ומפני רעב קשה במדינות המסתמכות על דגן זול.

אך עליית מחירי המזון בתקופה של אינפלציה עולמית ועלייה במחירי הדלקים יכולה להשפיע על היציבות הפוליטית גם במדינות המערב ולהביא למשבר כלכלי מתמשך בחלק ממדינות אירופה. במוסקבה מודעים לכוח של השליטה בברז החיטה של אוקראינה ועושים הכל על מנת לנצלו לטובת המלחמה הרוסית בקייב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר